אלאור זהבי / מנגינת חיי |
וצלצול בית הספר באוזניי נדם .
הפרידה , הגעגועים והכיסופים אל המוכר
רק יחשלוני לעלות אל ההר.
באופק מציצה התחלה חדשה
ואת לבי כובשת בסערה.
הפרידה שבעצב הייתה מהולה
כעת רק שמחה בלבי מעלה.
תחושות , לקחים וזיכרונות מן העבר
בעתיד עוד יפריחו פרחים במדבר.
לכן פני נשואות אל העתיד
ואותי דבר לא יפחיד.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|