אלאור זהבי / מנגינת חיי |
כעת שהכל כבר תם ונשלם וצלצול בית הספר באוזניי נדם . הפרידה , הגעגועים והכיסופים אל המוכר רק יחשלוני לעלות אל ההר. באופק מציצה התחלה חדשה ואת לבי כובשת בסערה. הפרידה שבעצב הייתה מהולה כעת רק שמחה בלבי מעלה. תחושות , לקחים וזיכרונות מן העבר בעתיד עוד יפריחו פרחים במדבר. לכן פני נשואות אל העתיד ואותי דבר לא יפחיד. |
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד. |
|