אביטל אובטרכט / נטישה |
כמו הדמעות בעיני.
זהו, אתה רחוק ממני,
אתה שם.
ואני? מה אני?
אני יושבת ומחכה,
יושבת ובוכה,
כי מהם חיי ללא אהבתך?
קר לי ואין מי שיכסה אותי,
עצוב לי ואין מי שישמח אותי.
למה נטשת אותי לבדי?
למה הלכת רחוק ולא לקחת אותי?
תמונתך עוד לייד מטתי,
זאת שצילמתי אותך לייד בייתי,
ואני מלטפת את התמונה הממוסגרת,
מלטפת, בוכה ונזכרת.
נזכרת ברגעים שהיית כאן לידי,
ורוצה נורא שתחזור ותחבק אותי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|