אולי אני רק רוח
ואני לא חלק מהכאן ומהעכשיו.
יודעת שיוצאת מדעתי
ולא מצליחה להיות חלק מהשינוי.
שואלת את עצמי
על מה ואיך.
למה לא שיניתי ולא התעקשתי
מול המנגנון המסובך של החיים.
הרי לא נראה לי שכל כך גרועה אני.
אנשים רבים אומרים לי שעזרתי להם, שאוהבים אותי
ואני כולי תקועה בפליאה של מה בדיוק עשיתי על מנת שאעורר אצלם
תחושות אלו.
אוהבים אותי
צחוק אירוני מצטייר על פניי.
אוהבים...
מילה רבת עוצמה, הלא נוגעת בי.
העוברת לצידי כאילו חודר וממשיך הלאה.
אוהבים... אוהב... אוהבת....
הרי לא מבינים שאני רוח ואיני כאן? |
