מוקדש לך... את יודעת מי את ואת יודעת שאני אוהבת אותך

הבטתי בתוך עינייך היה חסר שם משהו, היתה חסרה שם תקווה.
מדברת איתי על מוות, צועקת לי מוות, מחייכת שקר בוכה אמת.
אני כואבת בשבילך שונאת בשביל, והכי אני אוהבת בשבילך ואותך.
אני רואה את הכאב שלך וכל כך כואב לי ועצוב לי, רוצה להיות שם
יותר בשבילך, לחבק אותך לנגב לך את הדמעות, לבכות במקומך, את
לא נותנת לי.
עכשיו את שותקת, השתיקה שלך חודרת לי לעצמות, משתקת אותי
ובעיקר מפחידה, השקט שלך והמבט חסר התקווה מכווץ אותי מעביר לי
צמרמורת בכל הגוף.
את שומעת אותי קוראת לך?  את רואה את היד שלי מושטת לקראתך
לעזרה, לחיבוק?
איך את לא רואה אותי, תני לי להתקרב.
תני לי ללחוש לך, אל תוותרי, אל תוותרי אף פעם.