הוי בכי עלי ירושלים
כי זיהמתי חומותייך ומגדלייך ביזיתי
כי ניגרו הפרשותי על אבנייך
ודם ויסתי על שבילייך
כי פניתי עורף לבחורייך
ואפסע יחפה,בוכיה ברחובותייך
ואתור לי אחר נערה למשכב
ביקשתי את שאהבה נפשי
אם תראי אותה,ירושלים-פוסעת בין בתייך
אמרי לה כי יצא ליבי אליה
אל שערה הבהיר האסוף
אל מבטה החרד הרדוף
אל שפתיה הקפוצות הפצועות
אל כפות רגליה החמות
אל ירכיה הרכות.אל ריחה העז והמתריס
הוי שאי קינה עלי,ירושלים.
איך אשא פניי אל שריד בית מקדשינו
ואני מזוהמת,בגדיי חמוצים מזיעה
שערי פרוע ולבושי שק.
אל תנידו לי ראשכם בני ישראל שומרי המצוות
כי כבר לעגו לי כל שומרי החומות
ואלוהי-הוא ישתוק ולא ידבר
אז אשא לו שיר מזמור:
"אלוהי-אלי-אל המקוללת אל תתן לבך,אך על אהובתי אנא שמור" |
