עוצמת עיני
והמראות חוזרים אלי
קצרים, חדים, ברורים.
פוקחת שוב את עיני
כדי לא לראות,
אך הקולות, הקולות אופפים אותי
רוחשים רעות סביבי
קטעי מילים, קטעי משפטים
מליל אמש.
מנגנת תקליט ברקע
אך הלב, הלב נחמץ
מהתחושות. התחושות מליל אמש
חוזרות אלי בערבוביה
התרגשות מהולה בחשש
צפייה מהולה באכזבה
התשוקה, מוכתמת בבושה.
ליל אמש, לא מרפה
חוזר אלי במראות, בצלילים, בתחושות
שהיו מנת חלקי
כשפסעתי אחריו, אל החדר ההוא
הזר,
כשהתיישבתי על המיטה המוצעת
המוכנה לבאות
כשהוא נגע בי, בעורי החשוף
כששכבתי שם,
לא רואה, לא שומעת, לא מרגישה
דבר. |
