ישי שביט / מודה אני? |
עוד לא מוכן לחיות
המזרן הוא קבר
השמיכה- חול שמכסה
ואני שקוע, רגוע
עוד רגע תחיית המתים הפרטית שלי-
מודה אני?
היום עובר ביעף
כמו כל רצונותיי,
או שרק קמל, הולך וקמל
כמו משמעות חיי.
והקבר מחכה לי
פתחו כשערי עיר מקלט
והחול עוד מחכה לי
לעטוף אותי, לגונן עליי
עד שאקיץ מחדש,
עד שיחזיר בי נשמתי בחמלה רבה-
מודה אני?
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|