נכתב בספטמבר 2002

אני שונאת אותך
כן, אני אומרת את זה בקול:
היום, אני שונאת אותך.
שונאת את הכל.

כל כך שונאת את עור הזיקית שאת נוטה לעטות
שונאת את העובדה שאת משוכנעת שאת לא יכולה לטעות
שונאת שאת לא יודעת להחליט מה טוב לך ומה לא
שונאת שאת מחליטה מי טוב לך ומי לא

כמו נחש על גחונו את סובבת את מטרתך
מנסה להטביע את רושמך כה עמוק, כך שאיש אינו תוהה על קנקנך.
אך הארס נמצא שם, מחכה לי, לקרבן.
עובר הוא בדמי מבלי לדעת שננשכתי, ולמרות זאת, ממקומי לא
אסור.
נסה להעניק לנחש שתי רגליים
והוא ירמוס אותך בעודך על הרצפה.  
לכן אני שונאת אותך היום שנאה כה עזה.
מחר שוב תהיי יונה צחה וענוגה, אך אני היא זו שעל זרועך תשב.

אני שונאת אותך
כן אני אומרת זאת בקול
היום, אני שונאת אותך
אך מתעבת יותר מהכל
את העובדה שאני מספיק אוהבת בשביל לזעוק שונאת.