למרות שהסלעים התדרדרו
והסתדרו ביניהם
כל סלע שגולגל
בסופו של דבר
למד לחיות עם האחרים
הוספתי אבנים קטנים יותר
כפי שסיפור הסיני אומר
וראיתי שיש שם עוד מקום
הוספתי חול,
ורק הידק את הסלעים
החול עיצב את המרתף
לגוש אחד ששוכן שם בליבי
ונפשי הוסיף לחול
דמעות להידוק...

כל פעם שהולכת לבדוק
האם לא זז כלום
במרתף נשמתי,
אני מגלה בעצב עצום
שאת הכאבים שניסיתי בכל כוחי
לכסות, לערוך הלוויה ולקבור,
ישנם שם..., והחול...
אותו חול ששמתי כדי שלא יזוזו הסלעים
התהדק לסלעים בזכות הדמעות
ונהיו סלעים גדולים יותר ממה שדרדרתי

אפילו שארצה היום
בכל כוחי
בכל נשמתי
להחזיר את הסלעים למעלה
ואז להחליט על דרך אחרת
להעלים אותם...
אחווה כל פעם את הכאב מחדש