|
המשפט שאמר לי כשנפגשנו לראשונה
עוד מהדהד במרחב שבנינו
גם שנתיים אחרי
"יש לך את העיניים הכי עצובות
עם החיוך הכי מקסים"
הצרוף הבלתי אפשרי של הצער והאופטימיות
זה בדיוק אני.
והא יודע את סודי
וממשיך להתערבב בדוגמניות
חוסך אותי לגבולות האינטרס
ואני מחפשת חיים מעבר לגבולות הברורים
שהוא סימן אותי בחייו
דוחק רגליי שוב ושוב עם כל מיני משפטים עמומים
שאני לא בטוחה תמיד מה הם אומרים בדיוק
משפטי קוד כאלו
שאני עוד נאיבית אותם
יוני 2003 |
|
הקוביה מימין
מגישה: פינת
הסיפור הקצר.
והפעם: "רציתי
כל-כך ועוד
קצת"
הם נפגשו, יצאו,
התאהבו, נשבעו,
רבו, שוב רבו
ונפרדו.
אבל היה אחלה
סקס. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.