עדינה-וי ויינברג / פרדה |
כשהמחר הסתיים
ונותר האתמול
כי הלכת,
שובל זכרונות
אחריך הותרת.
באלבום תמונות
ראיה יחידה,
זכר היותך-
בעל משפחה.
שייש לבן,
אותיות שחורות
זכר להיותך
לא עוד.
כולם מבכים
בכי חרישי
רק אני הדמעות
בולעת אל קירבי.
תם פרק בחייך
הסתיימו עלומיך,
כעת ריק,השממה ניכרת
זוכרת תקופה נהדרת.
עתה עומדת מהצד
רוצה להושיט יד,
לגעת בשייש הקר
לקונן על הגורל האכזר.
המחר נגמר
האתמול החל
כאן מספידה
אותך...
אהובתך!
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|