|
חיי רצופים בחומצות כאב
שאני שבה להתבוסס בן
כמו היו שוקולד בלגי משובח
ואני טובלת בו את כריות אצבעותיי החשופות
מרימה את האצבעות אל השפתיים ומלקקת שוב ושוב
להתענג ולאתגר את כפתורי הטעם שבלשוני
בטעם הבלגי והמשובח של הצער
והצער אינו בלגי
ואת כפתורי הטעם שבלשוני
עוטפת חומצת מיצי קיבה שיורקת הנשמה
בניסיון להיפטר מאבות המזון המאיימים להשמין אותי
לעשות אותי צער ויזואלי נוזל שומן רוטט
וכל עוד אשקר דמותי הצנומה
ודאי שלא יראו
את חומצת האדם
שנהפכתי
הוקרא בערבמה ה 44 |
|
|
אם לא היה
תיסכול היו
חייבים להמציא
אותו, מה היינו
עושים בלי
תיסכול וקרטיב
מישמיש ולהזיע
בחורף, טלוויזיה
חינוכית, מרוץ
הביקעה, אידס
והעוזר של
היטלר... האמת
היא שהיטלר זה
רעיון של סבתא
שלי אבל החוזים
נשרפו בליל
הבדולח כך שאי
אפשר להוכיח
כלום.
מאיר רוזוביץ
בביקור במחנה
פליטות. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.