|
אני מושכת את חבל הטבור
של עצמי מתוכי
בקצהו האחד שתי ידי האוחזות
קצהו המוגמר
קצהו השני מתנתק מדמם.
כל לידה
מתחוללת בעצב הכאב
חבלי לידה
וזעם כבד ששולח אותנו בשליחותו
לחבלי ארץ , גם המדבריים ביותר.
האמונה העיוורת האנושית
שמפה יצמח עץ מאכל וסוכך
היא הטהורה והיחידה שיכולה להתקיים
בעיקר במדבר
לא רק במדבר
אין מנוס מלהוליד עצמנו בעצמנו
ולגדל עצמנו בעצמנו
לפתע מגג סמוך נשמע משק כנפי יונים עפות
ולוגמת מעט שמש זוהרת
ילדה שלי , אל תפחדי מהשמש
היא לא בדידות יותר. |
|
|
הם משקרים!
- מה אתה צוחק
עלינו?
לא,באמת שלא! הם
משקרים,זה לא
נכון, זה לא
אמיתי, אני נשבע
לכם!
- שב בשקט כבר,
ותפסיק להמציא
דברים..
אבל...
-בלי אבל!
נו באמת,לא צריך
אל תאמינו...
אבל כשזה יקרה
אל תבואו אלי
בבכי
-טוב, עכשיו
תיהיה בשקט...
אוקיי?!
כן... כן...
-או או
מה קרה?
-הממממ... תשמע
מה אמרת בקשר
מקודם...?
בוםםםםםם
מישהו שיושב
בשקט |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.