|
כשערב יורד
וחשכה מתבלטת
מתכנסת עוטפת
עצמי
מניחה לדמיון
חופשי
להלך בינותי
בין גופי לנפשי..
כשלילה דומם
מתעצמים פעימות הלב
בנגיעה
כמו פריטה על כלי מיתר
שוקעים במוך
של רגשות
נסתרים
נעלמים
פורצים
כמו גלים
מתעצמים ואינם שוככים
גם בהגיעם לחוף מבטחים...
כשבוקר פורץ
ושמש קורנת
מגרשת פרצי מעוזות
של רגשות
מכניסה את כולם
לשיגרה רגילה
מדליקה את היום
למשמע חדשות
של יום ועוד יום
ועוד יום...
אולם בין הדקות
בין רגע לרגע
נושמת נשימה
ארוכה
ומחשבה רודפת תשוקה
לקראת הערב
לקראת הלילה
לקראת המגע
שקסמו עוד לא פג... |
|
|
יגאל, רוץ תתחבא
בתוך הארון! אני
שומעת קפיצות
וניתורים לכיוון
הדלת!
זאת שאהבה את
התל-אביבי בכלל
לא בוגדת בבעלה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.