ארבל הכרמלי / בדידות |
והוא "דוב ההר" בודד הנו.
יד אישה לא חש יובלות
ואל דדה לא הרכין ראש.
בת היער לא רוצה בו
וה"דוב", להתביית , לא מוכן לו.
משקעי העבר ניכרים בו
ואינו מוכן לחזור על טעותו.
די ל"דוב" רק בשקט ובשלווה
בלי ויכוחים ובלי קטטה.
לא רוצה ה"דוב" שום אהבות
כי בעטיין יבואו רק צרות.
וכך יושב לו "דוב" גרוש
וריק מכל ריגוש...
21/02/01 ©
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|