עברה כמעט שנה מאז שפרסמתי את השיר הזה, אני חושב שהגיע הזמן
לכתוב כאן גם את ההקדשה:
מוקדש לליז יאיר, באהבה והערצה אין סופית
תמיד אזכור אותך
לבד על הבמה
יום שחור הגיע ללבני האדם
או אולי רק לי
מעולם לא היו לי מספיק גוונים לתאר
סוד אהבתי אליך
בהתמכרות הארוכה שלך
לאותו סם שצרכנו, את ואני
לא כיכבתי מעולם בתפקיד ראשי.
אחרי זה , הבלחות בירוק זית
סיפורים שאינם מכאן
על מקומות חסרי קשר,
לסם.
היית לי
האפורה מבינינו, והסקסופון לחצוצרה.
אך אני. במקום לשאול
"מה תנשפי, ציפור"
אקרא לך בשם שכה שנאת ואהבת.
נסיכה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.