משתדל שלא לחשוב על זה יותר מדי
מנסה להסתכל נכון ולהבין אולי
אולי זה רק הזמן שיחלוף לו לאט
כי אין תרופה טובה ממנו בעולם

הכאב טמון עמוק עמוק בתוך תוכי
והזעם מצטבר שוחק שורף אותי
ובכוסית משקה חריף משתקף פרצוף מוכר
הדיכאון הרוחני שאז עטף אותי עבר

מתהלך לבדי בין אדוות סערה
מעילי מתנפנף לו ברוח עזה
מטר של ברד על גופי מתנפץ
בחיוך מזוקן של שטן מתלוצץ

ברחוב בין בתים אפלים חשוכים
פנסים כבויים דעתי מסיחים
הדהודי נעליים כבדות על הכביש
וקריאות מואזין דרך יער אדיש

אל היער מגיע ברגע חולשה
כשהזעם נפקח מחפש ישועה
הירח מלא ומחוויר את חושי
כשאותו הכאב מעקצץ במעי

זעקה מתפרצת לה דרך גרוני
ציפורים בהולות יראות יגוני
מסתמרות שערות על עורפי הסוער
כל חלקיק בגופי משתנה ובוער

מחשבות מתהפכות לאינסטינקט
כל הגוף מגרד ומציק
ריחות חזקים באפי
אף מתארך זאבי

קריאות של הטבע
קריאות אדמה
כשמוחי לא מבין שום דבר
רץ לי ביער ציפור בתעופה
בשמחת רוח ארץ והר