אתם מכירים את ההרגשה שהגרון חנוק והדמעות עומדות להתפרץ
מהעיניים?
אז אני כבר לא!
אין בי רגש לכלום , אנשים שפעם היו יקרים לליבי - היום כקליפת
השום בעיני.
דברים קטנים שריגשו אותי כמו פריחת הקקטוס שלי או זריחת שמש
נדירה - חולפת עליהם כדבר של מה בכך.
אין בי אנחות כאב או צער, אין בי צחוק נעורים .....
נותרה בי רק הכמיהה לורידים. ורידי הזועקים!
הם זועקים לעוד, גופי נשבר לאלפי רסיסים.
ורידי רגועים, גופי שלם.
אך נפשי פגומה, מוחי נהיה חלל, אין בי מבט של בן-אנוש.
צונחת לאלפי מימדים, עוברת היסטוריה שלמה, רואה וצוחקת.
אני צוחקת....
דמעות ניגרות מעיניי, גרוני שואג בהנאה, אני עפה!
ידיים אימהיות חובקות אותי....
ודמעות כאב ואהבת אם ניתזות על פני. |
