לכמה דקות רק השארתי אותך  - ללא השגחה
ברשלנותי שכחתי ... ממך
התנתקתי  לרגע
חזרתי - מצאתי - ביצה של דמעות
עשן, אש, אדים  וריחות...

רק לכמה שניות זנחתי אותך
בתוך "הבועה" של "לבד"
ואתה... איך יכולת? בעצמך - ניפצת את הקליפה  
יצאת החוצה שוב במסכה (והפעם - מוטציה אחרת)

חשבתי שהעטיפות שלך כבר התקלפו מזמן - מעצמן
ולא תזיק יותר לאיש
חשבתי שסוף סוף הצדק השתחרר.. מגיע...
והנה שוב הרוע....
כאן הופיע

נו, כמה זמן זה ימשך?
ולמה זה לך כל כך כואב?

אני שואלת
ולא רוצה לדעת
מה מסתתר מאחורי המסכה - שלך
רק לפעמים, אני מודה, מאזינה ומציצה
אתה קורה לזה - נדמה לי - "מניפולציה"

תבין! אני רוצה רק שקט - זה הכל
זאת המשימה שלך - אל - כל יכול
רוצה שלווה ואהבה
וסדר - בדברים
שלום וצחוק של ילדים

ומה אתה עושה?
איך מקדם את העניין, בכלל?
שוב מתעלה מעל הכל
שוב מדבר על רוח וענן
יושב לך ונח שם
אל - מלאך - אדם

צופה ומתבונן בנפשות הרועדות
שקועות בדם..
וזו לזו בשקט מתוודות..

אתה זה שגורם לעוול, מפר את החוקים
אותם חוקים אשר יצרת וקבעת - בעצמך
אתה הורס ! כל מה שהיה אמור להיבנות
פוגע ברסיסי האמונה
תמימה

מדוע באת? למה אתה כאן? מדוע, אל?
כשפניתי אלך  - רציתי להתפלל...
אך לא היית, לא היה למי...
עכשיו - אתה בטל!

שעון החול שלך נדמה לי התקלקל
אתה גורע רק - ולא מקל
נחש נתקע שם - במחוג, ומתפתל
תרד כבר ארצה, תתעורר...
נו, אל!

תיקח פיקוד
תקן מה שאפשר - עכשיו
שעון ישן שבור
אל תתאמץ  לשווא
תיקח את זה שלי
המתקתק
ואם זה לא ילך
ישנו העתק