ארבל הכרמלי / בבוקר של חסד |
--------------
בבוקר של חסד
בין ירכייך אסתתר,
ובשעת מעריב אתחמק
חזרה אל האמת.
ואת נוגעת ,מלטפת,
מתבוננת, לוחשת,
נושכת, מתגעשת,
מתרגשת, מפרכסת,
כמו הייתי מעיין
באמצע המדבר,
כמו אש באח
בחדר ריק וקר.
ולחוד....
---------------
חולם אותך בלילה וחושק
ביום לפוגשך ולנשקך,
הלב הולם מבפנים
ומכין לך זר פרחים
לפעם הבאה שהחסד יעטפנו
ומר לבנו, נשכחהו.
והיה החסד הניתן לנו במשורה
כאותו כד שמן של חנוכה
שהספיק ,הספיק והספיק...
1/10/01 ©
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|