טיפה של בכי זולגת מעיני
הפיצוץ היה פה ממש מאחורי
בכי אמיתי כבר לא ממש רואים
אנשים רגילים אנשים כבר אדישים
והנה עכשיו מאה מטר מאחורי היה הפיצוץ שגמר את חיי
ואז רואים שוב את האיש, את הפוליטיקאי
יושב ומדבר על מילות שלום וגנאי
גופי התעופף באוויר, אני כבר לא קיים
אמי צועקת ליד שלולית הדם
רגלו של המחבל מונחת על כתפי
ושוב אני שומע את זעקותיה של אמי
וטיפות של בכי זולגות מעיניה
טיפה של בכי זולגת מעיני
הפיצוץ היה פה ממש מאחורי
בכי אמיתי כבר לא ממש רואים
אנשים רגילים אנשים כבר אדישים
אבל האנשים מסביב אמי, הם כבר אדישים
עוד ילד נהרג, והם כבר מתרגלים
ממשיכים לריב על נושאים שטותיים
שוכחים להקשיב ורק צועקים
אולי יום אחד הם יקשיבו
ואולי יום אחד הם לא יריבו....
ואולי לא,
אך מה זה משנה כי אני כבר לא פה. |
