עומד בתוך חדר מלא אנשים
מכל צדדי אנשים מחייכים
האם זה חלום או שמא מציאות
אם כן, אז מדוע אני על סף הבדידות?
מדוע אין אני מחייך?
אולי זה אתם, אולי זה אני
אולי בכלל כל זה לא אמיתי
נפלתי על הרצפה, רגלי כבר לא יכלו
אתה משוגע! מסביבי צעקו
מדוע? שאלתי בטון של תמיהה
תחייך תהיה שמח, תקום מהרצפה
אבל מדוע שאלתי שוב את עצמי?
מדוע להיות שמח אם אני כלל לא בטוח מי אני?
למה כבר אסור להיות אינדיבידואל?
מדוע כבר אין יוצא מהכלל?
למה אסור לבטא רגשות?
למה?
אסור יותר לחיות...?
מדוע אני אינני אני? מדוע חיי כבר לא בשליטתי?
מגיל 18 לא אהיה יותר ממספר
אהרוג ערבי כדי שהמ"פ יהיה מאושר
נתון לחברה חסר כל שליטה
אפילו נמוג מושג האהבה
העולם מתפורר למרות שלא שמתם לב
פתאום הכל יתחיל להתערבב
אולי ננסה לעצור את הכל, להתחיל מחדש?
נשים דגש על מה שחשוב באמת
עולם של אהבה עולם של אמת
ללא צביעות אלא רק תמימות
עולם שבו לא יהיה אדם נחות...
על מה אני מדבר!? הרי זה לא יקרה
אשליה אחת גדולה יוצאת לי מהפה!
הרי מה שבעינכם חשוב זה הכסף לא?
בית גדול זיונים וחברה
שיראו שאני גבר, אלא מה?
אבל אם אתם מאושרים אז יופי, תיהנו
רק אל תצפו שאני עוד אהיה פה כשאתם תתחרטו...