" אל תעזוב אותי", היא צורחת ועושה תנועות ידיים מהירות כמנסה
לשרוט את בשרי. אני לא עוזב, אני הולך למכולת.
" שקרן, אתה תלך ולא תחזור." ולפתע,משום מקום שלפה נתון
סטטיסטי האומר: "1500 אנשים בשנה בארה"ב יוצאים למכולת ולא
חוזרים."
על מה את מדברת, מה את מטורפת. " אתה אל תקרא לי מטורפת, אני
לא זאתי שקמה ואומרת שהיא הולכת למכולת ולא מתכוונת לחזור. יש
לנו ילדים קטנים, איך אתה יכול לקום וללכת ?", על מה את מדברת
אני רוצה לשתות קפה ואני הולך לקנות חלב.
" אתה לא יכול לעזוב אותי." היא נפלה על ברכיה, וציפורניה החלו
לשרוט את תווי פניה ולמרוט שערות מראשה.
"אתה לא יכול ללכת." היא חזרה שוב ושוב, מגבירה את קולה.
"אני לא התחתנתי אתך כדי שתקום בוקר אחד, ותלך למכולת ואז לא
אראה אותך יותר."
בשלב זה נשברתי וצרחתי:" אמא, תירגעי, אני רק הולך למכולת. אני
אורן לא חיים. אבא עזב אמא".
"אורן", גמגמה,"סליחה, טוב סליחה." |