שני עננים מזדווגים לי בליל חורף מול החלון
האחד ענן גדול.האחרת עננה ענוגה.
ענן חודר לעננה.
מה היא מטפטפת לי על החלון?מה אכפת לי אם היא רטובה?
היא גומרת,אחרי כמה שניות הוא אחריה.
היא באור בהיר ומסנוור.הוא בקול רועם וחודר.
ושניהם מפרישים את אהבתם לי על החלון!
ענן את זרעו החם והאפרורי שנוזל לי על הכביסה
עננה את הפרשותיה הדביקות שניקוות  בשלוליות על המדרכה.
ענן אוהב את עננה.ועננה-היא אוהבת את ענן.
הנה.רגע.הרוח נושבת - אני נשבעת שהיא את רגליה מפסקת.
ישבנו של ענן ממש עולה ויורד.
עוד משב רוח קל - ואו! זה עומד!
הנה היא שוב גומרת.אחרי כמה שניות הוא אחריה.
היא באור בהיר ומסנוור.הוא בקול רועם וחודר.
ריח של מין ממלא לי את הרחוב.
לנוכח מעשה כה יפה של אהבה -
אפילו האדמה פתאום כ"כ רטובה.
והעצים-הם מביטים למעלה אל האוהבים
ומיד ענפיהם מתקשים ומזדקפים.
ריח עמוק.רטוב ולח
(כמו אותו לילה במשטח-כמו הריח שלך)
ענן ועננה מתעלסים לי מול החלון.
שדיה בוהקים באור הלבנה,חיוורים.
את אברו חושף ירח חקרני.
גדול.זקוף.קשה ומוקיוני.
שוב הם מטפטפים לי על החלון פלגים ענוגים
פלא שאני מרגישה פתאום דגדוגים?
את היד מייד לתוך הפיג'מה תוחבת
הרוח את ענן ועננה הופכת
היא נושבת חזק ומהר.גבה של עננה עכשיו ממש מתקמר.
ידי לשה וצובטת.מעסה ומסובבת.
עוד רגע קט....אני....אופס....גומרת?
אוי מה זה קרה? שוד ושבר!
ענן מסתלק ומשאיר את עננה לבד בחדר.
זרעו מטפטף עכשיו פלגים פלגים
(ברוב חוצפתו  מכתים לי את הבגדים שעל החבל
השימלה הכחולה-עכשיו ישר לזבל!)
מה מסתבר? הבנתי את התמונה.
עננה פשוט אוהבת את...הלבנה.
לבנה נשית.חלבית.כסופה וריחנית.
עורה חלק כמו שיש,גופה מפוסל ביד אומן
לידה עננה סתם אחת.לא מיוחדת.לא מכאן.
והלבנה-שוחקת לפתע לעומתה:
"את פתיה.לא יותר"
והולכת לשחק עם ענן אחר.