|
ואני אבוא ואלחש באוזנך את כל הכאב היפה שבעולם.
ואתה תצביע על מפתח ליבי ותפתח אותו בלחיצה.
ואני אראה לך את כל הנסיכות הקסומות שיושבות שם.
וכמה הן חיכו לך.
ואספר לך על הפיסה מנפשך שראיתי פעם בהחבא. עם המלחמות הקטנות
שלך והקרבות העקובים מדם עם כל השדים שלך. ואקווה, רק אקווה
שבתוך עולם החלומות שלך, כשמלתעות הדרקון סוגרות על גרונך, אתה
פותח דלת לחלום אחר ובורח אלי.
|
|
|
לכתוב סלוגנים
זה כמו לאשר
יצירות, רק עם
יותר אגו ופחות
תהילה.
אחמד אחמד,
הפועל השחור
בבמה, שעשה עושה
ויעשה את שניהם
אבל חושב
ברצינות להתחיל
לכתוב סיפור כי
ככה אי אפשר
להמשיך! אפשר
לחשוב שאני מקבל
משכורת על זה,
אפשר, אבל עדיף
שלא כי אחרת זה
יכניס אותי שוב
לדיכאון. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.