לפעמים אנשים לא מוכנים לקבל מישהו ששונה מהם.
מישהו עם חשיבה שונה ממה שיש לאותו האדם.
מישהו שאוהב משהו שונה או מישהו שונה.
מישהו עם חשיבה טיפה שונה או עם העדפות שונות.
ככה זה החברה האכזרית של היום.
ובחברה הזאת אני חייה ומתמודדת איתה כל יום ויום.
קוראים לי נטע, אני נערה בגיל ההתבגרות אני בת 16 הגיל הכי קשה
מכל תקופת החיים!
בנוסף לכל הלחץ שיש בבית הספר והלחץ הנפשי אני סובלת נורא
מהלחץ החברתי!
מקובל על כולם שבחורה תסתובב עם בחור ולא רק זה אסור שיהיה
מבוגר ממנה יותר מידי או קטן ממנה! איזה מגבלות! ועוד יותר
גרוע זה עם בחורה תעדיף בחורה ולא בחור! למה? אני לא יודעת!
אני אישית, מעדיפה בחורות. אני מודה אני לסבית. ולא איכפת לי
מה יגידו או יחשבו.
הפוגע הוא שלא מקבלים אותי בתור בת אדם רגילה! לא מנסים להיות
חברים שלי אפילו! פשוט מאותו הרגע מחקו אותו מרשימת החיים
והוסיפו את השם שלי לרשימת הקבורים!
כל הסיפור התחיל לפני שנתיים וחצי כשהייתי עם מני כהן הילד
שהכי אהבתי בעולם! הוא היה שכבה מעליי אני כתה י' והוא יא'.
"שלום מתוקה שלי" כבר ידעתי שזה המושלם שלי שעומד מאחוריי
הסתובבתי בשביל להדביק לו נשיקה הכי ענקית שיש!
"שלום מלאך שלי" איזה נשיקה.. עם כל נשיקה שלו אני מרגישה בתוך
חלום מתוק שכזה
"טוב דיי להוציא לכולם את העיניים! הבנו שאתם מושלמים מידי!"
אמרה לילך ועשתה הנפה עם היד אחרי זה התקדמה כמה צעדים הסתובבה
וקרצה ושנינו צחקנו
"יש לי הפתעה בשבילך" לחש לי
"באמת? מה ההפתעה?" כאילו שלא ידעתי שאין מצב להוציא ממנו
אפילו רמז אחד!
"אני לא יגלה לך אבל אני יגיד לך רק דבר אחד שאת מחכה לי מתחת
לבית שלך היום ב6 וחצי"
"כל כך מוקדם?"
"שמעי אחרי הכל אני לא רוצה להיות הסיבה שאת לא יושנת בלילות"
"אתה רומז שאני לא אמורה לחשוב עלייך כל היום וכל הלילה?"
עשיתי פרצוף נעלב
"אמורה! בטח שאמורה! אבל מה עם שנת היופי שלך? עוד ההורים שלך
יכעסו עליי ואז יהיו לנו בעיות עם הקשר" ונתן לי עוד נשיקה
"כמה שאתה מושלם!!! אתה כל כך מתוק ואני הכי מאושרת שבעולם שיש
לי אותך! הכי מאושרת!" עמדנו מחובקים עד סוף ההפסקה ואז הוא
ליווה אותי לכיתה.
"נתראה בערב אוקיי מתוקה? אני עכשיו יבקש שחרור אין לי כוח
ללמוד כבר.."
"מה? צריך ללמוד נשמה שלי!" אמרתי לו ועשיתי מבט רציני
"אני לומד איך להשאיר אותך למשך כל חיי איתי!" ונתן לי נשיקה..
שוב חלום מתוק..
"אני אשאר איתך כל החיים ובכל הגלגולים אני איתך ורק איתך! טוב
יאללה לך לפני שהמורה שלך יבוא ואז לא יאמינו לסיבות שלך" נתתי
לו נשיקה ונפרדנו
בערב מני המושלם שלי בא בול על השעון ירדתי למטה.
"לאן הולכים?" שאלתי
"הפתעה, אני יהרוס לך את האיפור אבל אני חייב לסגור לך את
העיניים היפות שלך שלא תיראי בנתיים כלום"
"בשבילך שייהרס" וסגרתי את העיניים
נסענו כמה זמן אני לא יודעת כמה אבל אני משערת חצי שעה
כל הדרך הוא נישק אותי ואמר לי כמה שהוא אוהב אותי ואני אמרתי
לו עד כמה שהחיים שלי בלעדיו לא שווים גרוש
כשהגענו הוא עזר לי לצאת הוריד לי את המכסה ומצאתי את עצמי
בפתח מסעדה שנראתה יוקרתית מאוד וכשהסתובבתי ראיתי שאנחנו
נמצאים 2 צעדים מהים!
עד כמה שזה מקום חלומי! כל מקום חלומי כשאני עם מני שלי אבל זה
כבר ממש אגדה!
"נסיכה שלי את תתני לי את הכבוד לבלות איתך את הערב?" שאל
והושיט לי יד כמו ג'נטלמן
"כן נסיך שלי" הושטתי לו את היד שלי ונכנסנו פנימה
הערב היה חלומי וחזרתי הביתה בסביבות 11
"חשבתי כבר תחזרי לי באיזה 2 בלילה" אמרה אמא כשנכנסתי
"לא מה פתאום מני שומר עליי שאני יחזור מוקדם" חייכתי אליה
"מני הזה ממש מלאך!"
"כן אני יודעת לילה טוב אמא"
"לילה טוב חומד"
לקח לי זמן להירדם כי חשבתי על כמה שהוא חמוד ומתוק ושאני
מאושרת שיש לי אותו!
החיים היו יפים והיינו ממש זוג מהאגדות עד ש..
יום אחד חבר של מני הציע לו להתחרות במרוץ אמר שזה כייף שזה
סבבה שזה נותן משמעות אחרת לחיים
"המשמעות היחידה שאמורה להיות לך זה אני!" צעקתי עליו "למה אתה
חושב שאתה תוכל לצאת מזה בשלום!? למה!? ואם תמות לי חס
וחלילה?!"
"אל תדאגי אלוהים ישמור עליי כדי שנוכל להמשיך להיות הזוג הכי
יפה שיש ושהיה אי פעם!" ונישק אותי
"מני אני רצינית איתך! בשבילי על תעשה את זה!"
"תירגעי כלום לא יקרה" הוא דיבר כל כך רגוע וכל כך לאט
"אתה תיזהר ? אתה מבטיח שתיזהר?!" כמעט בכיתי כל כך פחדתי
עליו
"מבטיח!"
אבל ההבטחה שלו לא עזרה לי
כל כך פחדתי
כשהוא יצא עם אלון התחלתי לבכות
בכיתי כי הייתה לי הרגשה שיקרה משהו! וידעתי שלא יעזור כלום
ומני ילך כי אם הוא קיבל החלטה אז הוא יעשה ולא משנה מה יקרה
בבקשה אלוהים בבקשה תשמור על המלאך שלי!
אבל כנראה שאלוהים לא הקשיב לבקשתי..
אלון התייצב ליד פתח הדלת ספוג דמעות, לעולם לא ראיתי אותו
בוכה! אף אחד לא ראה אותו בוכה
"מני.." הוא בכה
"מה עם מני?! קרה לו משהו!?" קפצתי בצעקות
"מני בגן עדן.." והוא התפרץ בבכי יותר חזק
כולם ידעו שאלון ומני צמד חמד אבל שאלון יבכה? זה באמת משהו
שלא רואים כל יום!
לא האמנתי עד כמה שהגורל היה יכול להיות אכזר אליי!
מצידי שאלוהים היה לוקח לי את הרגליים את מה שהוא רוצה אבל
לקחת לי את החיים שלי!? את הסיבה שבגללה אני קמה בבוקר?! את
מני!? את מני שלי! לקחו לי אותו! בלי רחמים!
נפלתי על האדמה על הברכיים והתחלתי לבכות
אלון התקרב אליי חיבק אותי ושנינו בכינו
בכינו את הנשמה שלנו
לא ידעתי מה אני עושה עכשיו
יום למחרת בבוקר הייתה הלוויה
לא יכולתי להסתכל בעיניים של ההורים שלו
ניגשתי אליהם והחלטתי לספר את האמת
"אני אשמה! אני אשמה שמני לא פה עכשיו! אני לא עמדתי בדרכו!
הייתי צריכה לנעול אותו איפה שהו שלא יעשה שטויות! אני אשמה!
אל הגנתי עליו מספיק! לא מגיע לי לחיות ככה! רק בגלל מגעילה
כמוני אין יותר את מני פה!" צעקתי ובכיתי
"לא את לא אשמה" ניסו להרגיע אותי "מני לא היה מקשיב לך בכל
מקרה את יודעת את זה טוב מאוד!"
אמרה אמא שלו "לפחות היו לו חיים יפים ועכשיו אלוהים לקח אותו
אליו לגן עדן... את יודעת כל המלאכים אלוהים לוקח אליו שיהיו
קרובים אליו ככה הוא שומר עליהם יותר טוב" היא דיברה תוך כדי
שהיא מלטפת אותי ומנסה להרגיע אותי
"לא נכון! אין אלוהים! אם הוא היה קיים הוא לא היה לוקח את
החיים שלי! הוא אכזר! אין לו לב! אין לו טיפת התחשבות! היה
לוקח את החיים שלי אבל לא את של מני! מגיע לו לחיות יותר משלי
מגיע לחיות!" צעקתי ולא יכולתי להפסיק
"חמודה שלי כן מגיע לך לחיות! וזה מראה עד כמה שאת היית נאמנה
לו ומוכנה להקריב את עצמך למענו אני שמחה שהייתה לו מישהי כמוך
אני באמת שמחה. עכשיו מני ינוח קצת הוא בגן עדן הוא ישמור
עלינו מלמעלה הוא המלאך השומר עלינו" כולנו בכינו
לא יכולנו להפסיק
שנה לא יכולתי להתקרב לאף אחד
פשוט הרגשתי שאני לא יכולה לחיות שאני חייבת למות שאין משמעות
לחיים שלי בלי מני ושאם הוא למעלה אני ינסה להגיע לשם גם וככה
שוב נהיה ביחד לנצחים!
אמא שלי שלחה אותי לטיפולים שונים.. זה עזר לי לרצות לחיות..
לא שכחתי לעולם את מני! ולעולם לא אשכח! אבל כל הבחורים שהיו
אחריו רק ניצלו אותי ופגעו בי.. זה נמשך חצי שנה ואז החלטתי
שכל הבחורים חרא! זה לא אומר שמני חרא! כי מני מלאך! הוא לא
בקטגוריה הזאת בכלל! הוא פשוט מלאך! מתנה משמיים..
ואני ברת מזל שהיה לי את הכבוד להכיר את המלאך הזה ועוד יותר
להיות עם המלאך הזה..
"את נורא מושכת" שמעתי קול של בחורה מאחורי גבי וזה הזכיר לי
את הימים שלי עם מני הוא כל הזמן היה בא אלי בהפתעה מאחורה
וזורק איזה משפט
הסתובבתי וגיליתי שזו מישהי שאני לא מכירה בכלל אבל היא הייתה
נורא יפה
"תודה ומי את?" הרגשתי לא נוח
"אני הדס, ואת לפי מה שאמרו לי רעות, נכון?"
"כן אני רעות, נעים מאוד"
"נעים מאוד" חייכה ולחצנו ידיים
"תיראי" היא אמרה לי "אני זזה לבפנים אבל אני רוצה שיחה איתך
יש לי לדבר איתך על משהו חשוב אפשר להיפגש יותר מאוחר?"
"מתי את רוצה?" שאלתי בשיא התמימות
"5 מתאים לך?"
"היום?"
"כן" חייכה
"אוקיי" אני לא מאמינה שהייתי כל כך תמימה!
"אז ב5 חכי לי ליד המעדנייה של אפי בסדר?" ושוב חייכה
היה משהו מוזר בחיוך הזה
אבל מה? לא הצלחתי להבין היה לי ראש תמים מידי בגלל המקרה
"אוקיי, להת'" חייכתי
"להת'" נופפה לי עם היד והלכה
תומר רץ אליי בריצה "תגידי מה את חושבת שאת עושה?" צעק עליי
"מה זאת אומרת!?" לא הבנתי מה הוא רוצה!
"למה את מדברת עם הדס? מה לך ולה אפשר לדעת?" הוא דיבר אליי
כאילו הוא חבר שלה ואני גונבת לו אותה
"מה הבעיה?" צעקתי עליו
"את לא יודעת מי זאת הדס שחורי?!"
"מה יש לך? אתה צץ מאיזו פינה מתנפל עליי ואני לא יודעת מה אתה
רוצה בכלל! אתה מוכן להסביר לי במה מדובר?!"
"זאתי שדיברה איתך היא לסבית, ואני רציני איתך. אני בטוח שהיא
רוצה להיות איתך!" הוא דיבר מהר ובקול רם זה היה כל כך מצחיק
"שתירצה מישהו אמר שאני אהיה איתה?" דפקתי פרצוף נגעל כזה
הייתי בטוחה הוא עובד עליי
"תאמיני לי את לא היחידה שאומרת ככה, אומרים שיש לה קסם! כל מי
שהיא רוצה היא תשיג אפילו אם את לא בקטע של לסביות בסוף את
תהיי שלה אם לא תתרחקי ממנה! אני אומר לך אני לא רוצה לראות
אותך ואותה ביחד! עוד תהפכי לי ללסבית!" ועשה לי סימן אזהרה
כזה עם האצבע
"מה פתאום! למה אתה חושב ככה?! אני לא כמו כל אחת! אני שונה!
אל תדאג לא יהיה כלום! מה אתה דואג שלא תוכל להתחיל איתי
יותר?" וקרצתי לו
"את לא מאמינה לי?! חכי ותיראי! אבל הזהרתי אותך! אם את הופכת
ללסבית אני לא מתקרב אלייך יותר! אני אומר לך אני לא יכול
להיות ליד מישהי שאני יודע שהיא אנטי-בנים!"
"טוב בשבילך אני לא אהיה לסבית! אבל תפסיק לצעוק כבר עליי!"
"מצטער" הוא חייך וצחק קצת "ראיתי אותה מדברת איתך מה זה
נבהלתי!"
"אין לך מה לדאוג" חייכתי
"שאני לא אראה אותך לידה יותר, מובן לך?"
"מה שתגיד.." עשיתי פרצוף מבואס שכזה
"לא אל תגידי לי מה שאני יגיד! אני רוצה שאת תשכחי מהילדה
הזאת! את לא יודעת מה היא תעשה לך ואחרי שהכל ייהרס לך לא
תוכלי לחזור לאחור, את יודעת אין דרך חזרה לעבר!"
"אתה עד כדי כך דואג לי?" זה מצא חן בעיני
"אני יודע מה אני אומר כשאני אור לך שהיא משיגה מי שהיא רוצה..
טוב אני עף לשיעור" נתן לי נשיקת פרידה ידידותית בלחי והלך
לכתה שלו.
הוא השאיר אותי לבד עם הפחד הזה אבל מצד שני עם הסקרנות הזאת
שהרגה אותי! השקרנות שהלכה וגברה! השקרנות של- מה יש כל כך
להדס הזאת שהיא מצליחה להשיג מי שהיא רוצה?! מה זה הקסם של
הדס?! מה יש בה כל כך מיוחד? מה גורם לה להיות מיוחדת יותר
ממישהו אחר?! הרי היא 'לא רגילה' היא לא כמו כולם היא אמורה
להיות פחות מקובלת. אוקיי היא לא מקובלת אבל למרות זאת איך
יכול להיות שהדס 'הלא מקובלת, השונה, המנודה, חסרת החברים,
מגעילה, ונצלנית' כמו ששמעתי מפי כמה וכמה עלייה, איך יכול
להיות שבכל זאת יש לה קסם אישי שרבים פוחדים לעמוד מולו?!
איך?!?!
המחשבות שיגעו אותי! לא העזתי לשאול אף אחד עלייה כי ידעתי את
התגובות של כולם, בטח יגיבו כמו תומר.. אני לא סובלת שאומרים
לי מה לעשות! ולא יודעת זה תמיד אבל תמיד ככה שאם צועקים עליי
ואומרים לי תעשי ככה או ככה אני עושה ההפך ממה שאומרים. וכנראה
שהפעם הסקרנות יתר שלי, כפי ששמעתי לפני כן, לא הובילה אותי
לשום מקום!
אבל כמובן אני עם העקשנות שלי, עם הסקרנות שלי, הלוואי ולא היה
לי את זה! הייתי חייבת לנסות, לראות, ללמוד מה זה הקסם של הדס!
חבל שתומר לא הרג אותי באותו הרגע! לפחות לא הייתי מתה
מאומללות!
בסביבות ה4 התחלתי להתארגן, לא יודעת זה לא שרציתי להשקיע
במראה שלי כאילו זה דייט חשוב אבל רציתי להיראות טוב, סתם ככה
בלי סיבה.
בחמש יצאתי מהבית לכיוון המעדנייה של אפי, איפה שקבעתי עם הדס.
הייתי בטוחה היא גם תאחר, אבל להפתעתי הרבה כשהגעתי לשם גיליתי
אותה עומדת ומחכה לי "חיכית לי הרבה?" שאלתי עוד לפני שהתקרבתי
אליה ממש
"לא כל כך אבל את שווה את זמן ההמתנה"
"אני יחשוב שאת מתחילה איתי" אמרתי בשיא הציניות! באמת שלא
התכוונתי לזה!
"זה בדיוק מה שאני רוצה שתחשבי" אמרה וסימנה לי שנבוא לשבת על
יד אחד השולחנות
"אה..." התחלתי לגמגם
"אני יתחיל" אמרה "שבי בנוח וסמני לי מתי להתחיל" היה לה קול
כל כך בטוח
היא הייתה כל כך אמיצה! סימנתי לה שתתחיל
"ראיתי היום איזה ריצה תומר דפק אחרי שדיברנו, ואני יודעת
ומתארת לעצמי מה הוא אמר לך, בעקרון חצי מהדברים שלו אני חושבת
נכונים" שתקה לרגע
השתיקה הזאת שתיקה מסוכנת! מחשבות משונות התחילו להתרוצץ לי
בראש, ממש בלגאן שלם!
לא הבנתי איך אחד מתקשר לשני! לא הבנתי מאיפה זה הגיע ומאיפה
זה נפל עליי!
הדס? הקסם של הדס? איפה?
למה אני לא מרגישה? אולי זה משהו נסתר?
למה תומר דפק ריצה ישר כשהיא הלכה?
הוא עקב אחריי? או בעצם אחריה?
אולי הוא רוצה אותה לעצמו?
אולי הם רבו ובגלל זה הוא שונא אותה כל כך?!
מה קורה פה !?!?!? מישהו שיסביר לי!!!!
רציתי לקום באותו הרגע, לקחת ת'רגליים שלי, ולרוץ לאן שהם יקחו
אותי!
לא איכפת לי לאן זה יהיה העיקר שיהיה הרחק מפה! הרחק מהמציאות
המגעילה הזאת!
אני כבר לא יכולה! זה יותר מידי בשבילי!
ואי כמה שבן אדם יכול לחשוב הרבה ולהעלות כל כך הרבה שאלות
בתוך שניות ספורות או אפילו עשיריות השנייה!
"טוב אני לא ישאיר אותך לחשוב יותר מידי זה לא בריא" היא
הפסיקה לרגע את חוט מחשבתי "תיראי אני משערת שתומר אמר שאסור
להתקרב אליי שאני ככה,וככה וככה ואני בטוחה שאמר שאני לסבית"
עשיתי סימן של כן עם הראש "אני לא יודעת לגבי כל הריכולים עליי
אבל מה שכן זה שאני מודה בדבר אחד שאני לסבית"
רציתי לקבור את עצמי באדמה! שמישהו יעשה לי טובה ויעלים אותי
מעל פני כדור הארץ! בבקשה!
רק שלא תגיד כלום בקשר לזה שהיא רוצה אותי!
"את רוצה שאני ימשיך או לעצור פה?" שאלה אותי ותוך כדי בחנה את
המבט שלי ניראה לי היא מאלו שקוראים רגשות לפי תזוזות ומבטים
אז פחדתי להסתכל עלייה "אל תפחדי להסתכל עליי, פשוט ככה אני
רואה אנשים שעובדים עליי או לא" אמרה לי
הרמתי את הראש "מה את רוצה להמשיך?" שאלתי בקול שקט
"את יודעת מה אני עומדת להגיד השאלה אם זה נוח לך שאני יגיד את
זה או לשכוח מזה" ועדיין הביטה לי בעיניים
עשיתי שוב סימן עם הראש, סימן שאישר לה להמשיך בשיחה
"אוקיי... שמתי לב אלייך לפני כמה ימים, הרבה חשבתי אם לגשת
אלייך או לא. בסוף החלטתי שאין לי מה להפסיד, ושמחתי שהגבת
בצורה טובה כל כך" היא חייכה והמשיכה "תיראי אני לא דורשת ממך
להפוך להיות אני, אני לא דורשת ממך כלום. אבל תאמיני לי זה
כייף לא נורמאלי. חצי שעה איתי ואת שוכחת מכל העולם ומכל הצרות
ותמצאי את עצמך בגן עדן. השאלה היא אם תתני לי את הזמן
הזה?..."
"לא ניראה לי שמישהו או מישהי יוכלו להשכיח לי את הצרות. תגידי
לי דבר אחד שתכלי לעשות שבן לא יוכל לעשות לי!" ניראה לי היא
הופתעה מהתגובה שלי
"את רוצה לבדוק? יודעת מה תני לי רבע שעה! רבע שעה ואת לא תרצי
שאני יפסיק, באחריות."
"יש פתק החלפה?" קרצתי
"שמעי.. דבר כזה לא מחליפים" קרצה לי בחזרה
"ובכל זאת?..."
"בטח שיש! אבל לא תרצי להחליף"
צחקנו פה ושם היה נחמד ואז אמרנו שנלך אליה, לא ידעתי מה נפל
עליי רציתי קצת ריגושים רציתי קצת ליהנות ורציתי לנסות משהו
חדש. והנה יש לי הכל בחבילה אחת! אולי ככה אני יגלה את הקסם
שלה.
היא התקשרה להזמין מונית
"בשביל מה?" שאלתי אותה
"אני מביאה לך את ההרגשה של נסיכה" קרצה לי "שלא תתאמצי בהליכה
אני בשביל מביאה אוטו עד לפה!"
"חמודה..."
נכנסנו לאוטו, הרגשתי שהיא חייבת להיות בן ואז היא הבן זוג הכי
מושלם!
שקט מסתורי היה במשך חצי מהנסיעה מחשבות משונות שוב היו בראש
שלי וכמו כל פעם שיש שתיקה הדס קוטעת גם הפעם..
"יש לי וידוי קטן" אמרה
"וידוי? איזה וידוי?" נבהלתי חשבתי עוד שנייה היא תתחיל לצחוק
תגיד לי שהכל היה הצגה ושהיא שונאת לסביות ושכולם יצחקו עליי
והכל זה היה רגע מפחיד ביותר! הלב שלי קפץ לרגע!
"תומר לא סובלת אותי, ניראה לי הבנת את זה כבר, הסיבה לכך היא
שהוא רצה אותי לפני שהפכתי לכזו, ואחרי שהפכתי לכזו, והוא
התערב שהוא מוציא אותי מזה! ואני לא רציתי אותו, אז הוא טען
שאני מגעילה וחסרת רגשות, אז מאז הוא שונא לסביות ושונא אותי
וכל מה שקשור בי.."
"מהההה? רציני?!!?" הייתי המומה! היא סימנה אישור עם הראש
עכשיו אני מבינה למה הוא התנפל עליי ככה!
כשהגענו היא אמרה לי שהחדר שלה למעלה "חדר שני משמאל" והרימה
את היד למעלה להראות לי מה הכיוון.
"איזה בית ענקי!!!!!!" הבית שלה היה בית ממש של עשירים!
קומתיים, מלא חדרים, ניראה כאילו מנקרה באה כל הזמן לנקות,
מיליונרים!
"תעלי אני כבר באה אני יביא משהו לאכול ולשתות, בא לך?"
"רק לשתות, תודה" חייכתי
כשעליתי במדרגות פתאום גיליתי תמונה שפשוט עשתה אותי אבן!
בתמונה מני והדס מחובקים חזק חזק ושניהם מחייכים!
"מי זה חבר שלך?" שאלתי והצבעתי על התמונה
"לא זה הבן דוד שלי, ילד הכי מושלם שהיה, זכרונו לברכה הוא הלך
לגן עדן עכשיו"
"אהה חשבתי הוא היה איתך... הוא היה חבר שלי"
"אההה אז את רעות הנסיכה שלו, ואי כמה זמן חיכיתי לפגוש אותך!
איזה עולם קטן!"
חייכתי, באמת עולם קטן...
היא הגיעה עם מיץ תפוזים "אני לא יודעת אם את אוהבת את זה, אבל
זה טבעי, זה בריא לעור הפנים" חייכה
חיוך יפה יש לה.. ניגשתי לחלון ולגמתי מהמיץ והרגשתי חיבוק רך
ונעים.
היא התקרבה לאט לאט ונצמדה יותר ויותר אליי, הידיים שלה החזיקו
במותניים שלי היא עמדה מאחוריי, ולאט לאט הידיים שלה נסגרו
והיא עמדה וחיבקה אותי.
חיבוק כל כך נעים! ניראה לי אני מתחילה לגלות את הקסם שלה..
לא היה איכפת לי כמה זמן עבר, ומה נעשה, הנעימות הזאת הייתה
פשוט מעל ומעבר..
"תעצמי ת'עיניים, אם את רוצה את יכולה לדמיין שאת נמצאת עם
איזה בחור שאת אוהבת, או משהו דומה. זה יתרום להנאה שלך.. ואם
את לא רוצה את יכולה פשוט ליהנות מהעובדה שאת איתי" וקרצה לי
צחקתי ואז בהפתעה היא נישקה לי קלות על השפתיים.
היא לקחה לי את הכוס מהיד והניחה על השולחן, ואחרי זה חזרה
לנשק אותי.
הנשיקה הקטנה הזאת, התגלגלה לצרפתית ממש לוהטת, והידיים שלה
טיילו לי על כל הגוף..
אבל ממש כל הגוף!
ולמרות הכל.. זה עדיין היה כל כך כייף..
"בואי נעבור למיטה, יהיה יותר נוח" לחשה לי
ועברנו למיטה
נשכבנו ושוב הנשיקות ושוב הצרפתית וטיולי הידיים.. רציתי ליזום
משהו.. שאני לא אראה חננה יותר מידי! התחלתי להוריד לה את
החולצה "את מפתיעה לטובה" לחשה לי
"זה לא הכל" קרצתי לה
אחרי כמה זמן מצאתי את עצמי ואותה בלי בגדים אחת מול השנייה
כשאנחנו שכובות במיטה ועדיין מתנשקות
היא הפסיקה לנשק את השפתיים ועברה לצוואר ולשאר חלקי הגוף
היא הייתה מצד אחד כל כך עדינה, ומצד שני כל כך לוהטת.
הלילה הזה היה כאילו חלום! הכוונה היא לזה שבחיים לא חשבתי
שאני אהיה בחיים שלי אי פעם עם בחורה בקטע הזה של סקס, ובחיים
לא חשבתי שאני כל כך אהנה מכל העניין הזה!
בבוקר מצאתי את עצמי יושנת בחיבוק עם הדס
התעוררתי ואיכשהו הרגשתי שנולדתי מחדש, הרגשה כזו יפה.. פתחתי
את העיניים והאור מהחלון קצת סנוור אותי אבל עדיין הרגשתי טוב,
והסנוור תרם לאווירה היפה. חיוך עלה על שפתיי ושמעתי אנחה קטנה
מהדס
"ממממ... התעוררת כבר יפיופה אה? בוקר מקסים"
"בוקר יפה" עניתי לה
בעודנו שוכבות מחובקות הרגשתי נשיקה על הגב, הדס נישקה לי שוב
את כל הגוף ירדה מהמיטה ושאלה "את רעבה?"
התבוננתי בהדס ובחנתי את הגוף שלה, כמה שהוא יפה! הכל
פרופורציונאלי, ומעוצב כמו שצריך.
התחלתי להבין מהו הקסם שלה!
היא עדינה, היא יפה, היא מדברת עם שכל, יש לה לשון חלקלקה כזו
שעם מי היא תדבר לא יוכל לסרב לה בחיים, יש לה שפתיים חושניות,
יש לה חיוך מקסים, יש לה מגע משגע, יש לה הכל!
היא באמת משיגה מי שהיא רוצה..היא כל כך מקסימה..חבל שהיא לא
בחור
אבל אז לא הייתי יכולה להיות איתה כמו שתומר לא יכול..
מה אני עושה עכשיו?!!??!
אני לא רוצה להיות לסבית! אני רוצה להיות עם בחורים! ולא עם
בחורות!
אני רוצה להיות מקובלת ואני לא רוצה לאבד את תומר רק בגלל
בחורה שעשתה לי את זה לילה אחד!
אולי זה פשוט המשבר שהיה לי ממני!? אולי פשוט זה חלום שאני
אתעורר ממנו עוד מעט ואגלה שכל הסיפור עם הדס זה חלום ! והיא
בכלל לא קיימת! הלוואי!
אבל זו המציאות...
"מתוקה?" התקרבה אליי "את איתי? את מרגישה בסדר?"
"כן בטח, יש לך עוד את המיץ של אתמול?"
"בשבילך יש לי הכל, חכי דקה אני כבר מביאה לך" היא חייכה ופנתה
אל הארון
"בסדר אני פה בנתיים" עצמתי עיניים, אולי בכל זאת אני אתעורר
ואגלה שזה חלום
שמעתי אותה סוגרת את הארון ואחרי כמה שניות שמעתי אותה יוצאת
מהחדר
"הבאתי לך מיץ" היא לחשה לי באוזן
לא!!!!!!!! זה לא חלום!!!! זה באמת המציאות!!!! לא יכול להיות!
איך יכולתי להיות כל כך מטומטמת!? הרגשתי מגעילה! ממש מגעילה!
חצי יום הכרתי אותה ואני מוצאת את עצמי כבר במיטה איתה כששתינו
ערומות! ממתי אני כזאת!? ממתי?!?!
"אני חושבת שאני אזוז.." התיישבתי
"את מרגישה לא בנוח עם מה שקרה פה אתמול?"
שתקתי
"אוקיי שמעי אני גם ככה לא מאלו שמפיצים שמועות את יכולה לסמוך
עליי בקשר לזה, אם תרצי לפתח קשר אני פה בשבילך, בנתיים אני
אחכה לך, אני לא יודעת מה יהיה מחר אבל בנתיים אני פה מחכה לך.
אז אם תרצי תודיעי לי ואם לא אז אני מבטיחה שאני לא יטריד
אותך, בסדר? קחי את הזמן לחשוב"
עשיתי כן עם הראש
"אני מזמינה לך מונית לבית, אני לא אביא לך ללכת לבד אז בנתיים
תתארגני ואני כבר עולה"
היא יצאה ואני הלכתי להתקלח ולהתלבש
כשירדתי למטה היא ניגשה אליי נתנה לי נשיקה על הלחי "שיהיה לך
המשך יום יפה"
היא דחפה לי לכיס של המכנס פתק שהיה רשום עליו את המספר בית
שלה ואת המספר טלפון
בנסיעה נזכרתי בכל ליטוף שלה, בכל נשיקה, בכל מה שהיה לנו
באותו לילה.
אוקיי זה היה לילה מדהים אבל אני רוצה שהלילה הזה ימחק! אני
רוצה חיים רגילים.
"את חייבת לי משהו" תומר בא אליי בריצה כשהתקרבתי לשער בית
הספר
"חייבת לך משהו? כמו מה?!" עשיתי פרצוף
"הדס.. את.. אני רוצה לשמוע הכל"
"אין מה לשמוע"
"כן, כן אל תספרי לי סיפורים! אמרתי לך הדס משיגה מי שהיא
רוצה, ולא יכול להיות שלא רצית להיפגש איתה!"
"תומר, חאלס! מה נסגר איתך? מה אתה דבוק כל כך לתחת של הדס
תגיד לי!? אתה רוצה אותה? או שאתה אוהב אותה!? אולי בכלל אתה
שונא אותה לא בלל שהיא לסבית אלא בגלל שהיא צפצפה עלייך!? ואתה
משחק אותה אנטי לסביות בגלל שהיא כזו! אהההה! אולי ספר לי על
זה קודם! ספר לי על זה שאתה מוכן לוותר על ידידות של כמה שנים
בגלל שיחה קצרה עם מישהי שאתה 'לא אוהב'! מה יש לך להגיד לי על
זה!?!?"
הוא עמד המום
"את לא יכולה לדבר אליי ככה! זה פשוט לא פייר!" הוא החל להגן
על עצמו
"אה באמת? מה בדיוק לא פייר בזה?! העובדה שאני שואלת שאלות
עלייך? או העובדה שאני דוחפת ת'אף שלי לחיים הפרטיים שלך בדיוק
כמו שאתה דוחף ת'אף לעניינים שלי!? אתה מוכן להסביר לי?!"
הרגשתי איך הקול שלי עולה וגם הרגשתי איך העצבים שלי עולים!
ממתי תומר מניאק?
"טוב את יודעת מה תעשי מה שאת רוצה! אם את מגנה עלייה ככה בטוח
היא זיינה אותך בסוף השבוע הזה אל תכחישי! אני לא סובל אותך!
שקרנית קטנה זה מה שאת!" ועשה פרצוף נגעל
"אני לא רוצה לראות אותך יותר ב-ח-י-י-ם! אבל תזכור טוב את
המילה 'בחיים'! כי אני עומדת במילה שלי!"
הוא עמד ולא זז הפעם לא אמר מילה
"מה קרה נגמרו המילים?" שאלתי בקול מתגרה "אתה ילד צבוע! זה מה
שאתה! אתה מחליף קשר אחים בזין שכזה! אתה יודע טוב מאוד שאני
לא הייתי עושה לך את זה אבל אם אתה עושה בעיות על משהו שהיה או
בכלל לא היה בנינו כנראה אתה לא שווה את המאמץ שלי ואת הזמן
שאני משקיעה עלייך ועל הידידות שלנו!"
הוא שוב שתק
"תגיד לי שאני לא צודקת! תגיד לי עכשיו שאני טועה! תגיד לי
משהו! על תעמוד ותשתוק  ככה! תגיב!" צעקתי עליו
"אין לי מה להגיד לך, תיראי מה ההדס הזאת עושה לי ולך.." הקול
שלו היה כל כך שקט
"לי ולך? סליחה!!??! לי ולך?! תחזור על זה שוב? זה רק
לך!!!!!!!! רק לך! תיראה איך אתה מתנהג! אני לא מאמינה שזה
התומר שהכרתי כל כך הרבה שנים! אני לא יודעת מה עובר עלייך אבל
מאז שהדס הייתה במרחק של 5 סנטימטר ממני אתה מתנהג כמו בנאדם
אחר לגמרי! אבל ממש לגמרי! מה עובר עלייך?!!?"
"לא יודע תאמיני לי.. משגע אותי לחשוב שאת השגת אותה ואני
לא.." דיבר עוד יותר בשקט
"אההה אז עכשיו אנחנו מתעסקים באגו שלך אה?" שוב העצבים התחילו
לעלות
"זה לא פייר שאת מדברת אליי בטון הזה, את צריכה להבין אותי"
"להבין? מה יש פה להבין!? תסביר לי אולי אני מטומטמת מידי
בשביל להבין את זה! להבין שפעם אחת בחיים שלך לא הצלחת להשיג
משהו שרצית בא מישהו אחר ומשיג את זה אז אתה מתנפל עליו מכל צד
וצד ומוכן להרוס אותו רק בגלל העניין שהוא השיג משהו שאתה לא
יכולת להשיג?! את זה להבין!? או להבין את זה שאתה צבוע ולא
מסתכל על העבר אלא רק על האינטרס שלך! גם את זה להבין!?"
"אני לא רוצה להמשיך בשיחה הזאת! אין לה סוף! ואין לה עתיד! את
לא גבר את לא תוכלי להבין את הפגיעה הזאת באגו! כשאת פוגעת
לגבר באגו אין דבר יותר מסוכן מזה! זה פשוט הורס אותו! תוך
שנייה אחת מהאדם הכי חזק בעולם את יכולה להפוך אותו לבנאדם הכי
מסכן בעולם! את זה את יכולה להבין!?" גם הוא התחיל להרים את
הקול שלו
אני לא יכולתי להבין מה שהוא אומר לי! בעיות של בנים! מה אמרתי
כולם אותו החרא! עכשיו אני רואה שתומר לא שונה מאף אחד! כשזה
מגיע לעניין של זיונים של אגו ושל בחורות הם חושפים את הפרצוף
האמיתי שלהם! כולם צבועים! כולם! רק מני היה שונה.. מני בחיים
לא היה כזה.. כמה שהוא חסר לי עכשיו..
"אתה כמו כל השאר פשוט חרא!" צעקתי לו
"אה עכשיו הכללות!? שכחת שהיו לך כמה חראים בחיים!? שכחת?! גם
הם חרא?! כולם?!" צעק
"שלא תעיז לצעוק עליי שוב תזכור את זה למשך כל חייך! כולם היו
חראים, כולם היו זבל! אף אחד מהם לא אהבתי! ושלא תחשוב שמדובר
במני! כי מני לא כמו כולם! מני זה משהו אחר! מני מלאך! ואין
כאלה יותר בעולם הזה!" צעקתי עליו ושוב הוא נעמד דום
"איזה קטנה את יאללה בחיים לא חשבתי שאת כזו" עשה שוב פרצוף
נגעל
"איזה מגעיל אתה! אתה דוחה אותי עם ההתנהגות הזאת שלך! כשתפקח
את העיניים ותבין את הטעויות שלך תגלה כבר שאין לידך את רעות
שהיתה איתך בכל צרה, אני נורא מצטערת כנראה שהגיע הזמן שתמצא
אנשים שיתאימו לך יותר ולאופי הזבלי הזה שלך, שיהיה לך חיים,
וכמו שאמרתי אני לא רוצה לראות אותך"
השארתי אותו עומד שם והלכתי, הלכתי בשיא המהירות! ככה אני תמיד
הולכת כשאני ממש עצבנית, ועכשיו הייתי עוד יותר עצבנית מאי
פעם! תומר העלה לי את הפיוזים כל כך שחשבתי שעוד שנייה אני
מתפוצצת!
כל היום עבר עליי כמו יום הכי מטורף בחיים שלי! המחשבות האלה!
מצד אחד הייתי עצבנית יותר מידי על מה שתומר עשה! ומצד שני
הייתי שמחה כי נורא נהניתי עם הדס.. התביישתי לספר את זה
למישהו..
פחדתי שינדו אותי.. פחדתי שאנשים לא יתקרבו אליי.. שאני יאבד
את כל החברים שלי.. שאני אהיה אומללה.. לא יודעת פשוט נתקפתי
פחד!
ראיתי כמה פעמים את הדס בהפסקות, כמו שהיא אמרה היא לא הטרידה
אותי, היא אפילו לא תקעה מבטים שיגרמו לי לאי נוחות, זה היה
ניראה כאילו היא מתעלמת ממני.
ניסיתי להתעלם ממנה אבל לא הצלחתי, ניסיתי לא לחשוב עלייה אבל
חשבתי עלייה כמעט כל הזמן, ניסיתי לשכוח מה שהיה אבל זכרתי את
כל המגעים וזכרתי כל שנייה מאותו הערב! אפילו זכרתי את הסנוור
של השמש בבוקר! זכרתי כל פרט ופרט!
חבל שאין דבר כזה שימחק לי את כל הזיכרון, שאני לא אדע כלום מי
אני ומה אני שאני יתחיל דף חדש! כמו שמחק מוחק מהדף את מה שהיה
רשום ואין זכר למה שהיה לפני זה.
ועוד יותר חבל שהחברה של היום לא נותנת חופש לבן אדם..
והיא לא נותנת לו להיות מי שהוא רוצה להיות באמת..
ואם מישהו טיפה שונה מאחרים אז הוא מפלצת, הוא יצור, וכדומה..
זה כל כך מגעיל שמישהו צריך להתאים את האופי שלו לפי הרצונות
של אנשים אחרים!!!
לא איכפת לי! אני נהנתי עם הדס! אני חושבת עליה כל הזמן! אני
רוצה אותה איתי כל הזמן!
וככה זה יהיה! למי שיש בעיה עם זה, שלא יסתכל! שיתעלם!
נמאס לי מזה שכולם משחקים אותה לא גזענים ואוהבים את כולם
כשבעצם זה ממש אבל ממש הפוך!
נמאס!
"הדס?" לחשתי לה
היא הסתובבה וחייכה חיוך רחב, ראיתי שיש לה ברק בעיניים
"אני מאוהבת" לחשתי לה שוב
"חמודה אני שמחה בשבילך!
שיהיה לכם בהצלחה, מי שהיה איתך יהיה הבנאדם הכי מאושר עלי
אדמות!" היא המשיכה לחייך
הייתי בטוחה שהיא תתעצב והכל
היא באמת לא גרמה לי אי נוחות עם כל מה שהיה! מקיימת הבטחות עד
הסוף...
"אז כנראה שאת הילדה הכי מאושרת עלי אדמות" חייכתי
"אה?.. אני.. אני לא מבינה.. את רומזת לי משהו?" היא נראתה ממש
בשוק..
ופתאום נתקפתי דחף לבוא ולנשק אותה
בלי לחשוב פעמיים התקרבתי אליה ונישקתי אותה
התנשקנו כמה דק' ואז שמנו לב שהרבה פשוט בוהים בנו
האמת?! ממש לא היה איכפת לי!
אני לא צריכה חברים צבועים! אני לא צריכה אנשים שינסו לתקן
ולשנות אותי כל החיים שלי!
כרגע אני צריכה רק את הדס..
ואני איתה עכשיו!
אז מבחינתי, העולם פשוט יפה!
וכל עוד אני עם הדסי לא איכפת לי מכלום
לא חשבתי שזה מה שיקרה לי, בעצם בחיים לא חשבתי שזה יקרה, שאני
יהפוך פתאום ללסבית.. די מוזר
אבל כנראה שהגורל תיכנן לי את ההפתעה ושמר אותה לסוף..
הפתעה יפה ונעימה.. ועכשיו זה ממש הזמן להגיד ולחזק את מה
שכולם תמיד אומרים אבל לא תמיד מתכוונים לזה- האבה תמיד, אבל
תמיד, בסופו של דבר תנצח!
והנה דוגמא לעוד ניצחון שלה...