מנסה למצוא נקודת אור
אולי החיים, כן טובים
אולי הם לא עלובים
אולי אני מצפה ליותר מידי-
מעצמי, ומכל מה שסביבי
למה הכל אצלי כתוב ב- אולי
הכל בשאלות ובספק
ולמה אי אפשר לגמור עם הכל ודי!


למה יש לי רגשות ולמה אני בנאדם?
למה אני צריכה להרוג את עצמי עם שאלות?
ולמה והאם תגידו לי לאחרים אין רגשות?

למה לא יכולתי להישאר קטנה-
שובבה,חסרת תקנה
כזאת כמו פעם- כזאת בלי מחשבות על החיים
שמציקות בלי הפסקה.

למה לא ידעתי איך להגיד לא
ואיך כן לבקש?
למנה לא ידעתי איך לא ליתאהב
ואיך כן לגרום לך לאהוב?
למה אני יודעת איך להבין אחרים
ואת עצמי לא?

למה אני לא יודעת הרבה דברים?
לא מדברת על חשבון
לא מדברת על הנדסה
מדברת על עצמי,
איך לדעת- אותי.