|
כמו שיר אחרון ברגעי הגסיסה
בין אתמול למחר
בין שרידי נשימה אחרונה.
כמו מילות הקידוש הלבנות
שאחצוב בעטי על דפיי הריקים
בין אותות אחדות מכוסות ערפילים.
בין שתיקות ארוכות. וצלילים עמומים.
כמו תחושות נולדות בתוך גוף
ועולות זוחלות
מרקדות לניגון החליל
כבר רואה מרחוק את השער.
ועיניים זקנות מציצות מתוך נפש ליאה
ויודעות...
זה גלגול אחרון. |
|
|
הזרת שברגל, על
שום מה ולמה?
הרי תפקידה
היחידי הוא
להיתקע בכל מיני
דברים, ולגרום
לך לרצות למות.
ומילא, היתה זרת
רק בצד אחד, אבל
יש אחת בכל צד!
זה מגדיל פי
שתיים את הסיכוי
להיתקע במשהו! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.