איך רמסו אותך אל העפר
כל השעות הקטנות אל תוך הלילה
כל המילים שהדהדו ברקותייך
כל הרוחות שסחפו אותך אל הטירוף
וכל הזעם.
כל הרגעים בהם קיווית והתנפצו לך
כל התשוקות הרדומות שגססו בך
כל השירים שלא כתבת כי נגמרו לך
כל השתיקות
וכל הרעש...
כל הימים שהסתיימו רק בלילות
כל השדים שחגו בתוך היללות
אותן ידיים שרצו ליצור ואז השחיתו
אותו החום שלא ידעת לתת
הבוז והשנאה סביבך
וכל מה שמהול באהבה חולה
הכל נולד ממך.
ומת בך.
ורק התן יילל בחוץ
אל תוך עוד לילה
ואז נדם גם הוא.