... את הלמות ליבי עוד ישמעו אל מחוץ לחומות העיר, ומקהלותיה
יצאו אל העיר ברננה. את מזמור אהבתי לא יוכלו חכמי העיר לפאר
עד תום, ובין גפני כרם ליבי ישוחו הילדים ויתבשמו מניחוח
תשוקתי. חצוצרות עוד יריעו בראש חוצות על בוא אישי אל חיקי,
ואת אפרי רגליו ארחץ בדם ליבי. איש אדמה תר ברחביה יעבור בין
הרריה ונחליה, וידלג מעל משוכות הארץ כעופר קל רגליים. אלי
יביא מקצוותיה נזם של זהב וישאוהו רוחות הסערה עד פתח ביתי.
בבואו אל מיטתי יעטר במתק לשונו את צווארי, כי מצאני.  ואפתח
את שערי בפניו ואת חותם ליבי אניח לרגליו.  וינק מדבש שפתי
ומחלב דדי ואצבעותינו ינטפו רסיסי טל אל נהרות חיקי, שם יטיל
ראשו והאלים יחוגו ממעל, זורים את קסם ברכתם על עיניו, ובשנתו
יגלה ויחמוד את צופן אהבתי...