עדינה דם / תיבת פנדורה |
ואת מה שהכי כואב, אני שומרת לעצמי.
לומדת לחיות בלי החשוב מכל.
לוקחת עוד נשימה,
צוללת ועולה.
כבר לא נלחמת,
לא בועטת.
לתוך הכאב הזה נולדתי,
ובו אחיה.
הכאב הזה לא ישתנה.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|