|
איך צחוקך הלועג
מצליף בפניך שלך.
איך עיניך בוהות בי עיוורות
ובעיני משתקף מבטך.
שלל מילות אהבה ואיבה
חגות בגרוני
הופכות לבלילה בצאתן.
איך הפכתי שקופה
בעומדי עירומה למולך.
עוד מעט כבר חצות
ובלכתי אותיר רק עקבות
עת הרוח תבחש בחולות
תכסה על הכל.
נדם.
גווע הד צחוקך.
|
|
|
את לא תמיד
תקבלי מה שאת
רוצה, אבל יש לי
דברים לתת לך
שלא תוכלי לקבל
בשומקום אחר.
האשדודי הזועם
מנסה להתחיל עם
זאת שאהבה את
התלאביבי |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.