|
איך צחוקך הלועג
מצליף בפניך שלך.
איך עיניך בוהות בי עיוורות
ובעיני משתקף מבטך.
שלל מילות אהבה ואיבה
חגות בגרוני
הופכות לבלילה בצאתן.
איך הפכתי שקופה
בעומדי עירומה למולך.
עוד מעט כבר חצות
ובלכתי אותיר רק עקבות
עת הרוח תבחש בחולות
תכסה על הכל.
נדם.
גווע הד צחוקך.
|
|
|
זה לא שאני נגדם
פשוט אין לי שום
עניין, שום נושא
שיחה, שום תחום
עניין, ובעיקר
שום דבר בעדם
וזה שהם הולכים
בבגדים צבעוניים
שמים ג'ל
ודופקים אחד את
השני בתחת, זה
לא קשור ולא
מעניין אותי
ברור...
רגע, הרצל מגיע,
נדבר מחר.
בני סלע, אסיר
באשפוז,
בקטע מתוך הצ'אט
האחרון שלו בכלא |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.