ארון זכוכית עמיד בפני כל,
אותי הוא מוצא במצב לא נכון.
אני מרגיש ולא מרגיש יותר שום דבר,
אכן, אני כבר לא בן-אדם.

מצאתי לעצמי את איש הסוד,
כבר לא צריך לחפש עוד.
פותח ספר קורא בו מעט,
כן, עד הערב הוא היה לי למשחק.

המגפיים נוצצות כל-כך הערב,
אני חשבתי שאני לא מיוחד.
אבל היום כולם באים אלי הביתה,
אולי לא סימפטי אבל בטוח שנחמד.

עכשיו מחפש עוד דלי בשביל הבכי,
חשבתי ומצאתי את המשמעות.
לא צריך לחיות גם לא צריך למות,
רק להגיד תודה ולקוות שזה נגמר.

העיניים מבריקות מאתמול בלילה,
המגפיים מונחות סתם בפינה.
במראה אני רואה אחד, שאין לו דרך, שאין לו אמונה,
רק מדליק סיגריה ונושם לו לרווחה.

שואל חברים טובים מה לעשות,
מבקש שיעזרו לפתור את החלומות.
כולם אומרים לי למצוא עיר אחרת,
קל לומר אבל קשה לי לעשות.

העיניים כבר יבשות הערב,
אני הבנתי שאני זה לא כולם.
כבר לא מוצא את ההזדמנות יותר,
לא רוצה להיות לכם חבר.