אתך אברח מהעולם המרובע
את היא הבריחה
מהעולם המרובע,
אוהב את חיטובייך
מה שעושני שוב אנושי בעיניי,
אפילו, לחשוב למות עלייך,
להיות קבור בינות אברייך,
רק שם איברי הרפה והמדולדל
לעץ חזק וזקור יגדל.
בואי והיי גני האורגאני,
בואי וטפחיני במגע אוראלי,
תני למגעך הקסום
לעשות בגופי כישוף,
השרי עלי החום והביטחון
ששדייך נועדו לגרום,
אחזי בי כבילד אהוב
ואשיבך באותו החיבוק,
רק בואי והיי עמי-
אל תתני שאשאר לבדי,
בואי נברח מן הקור
אל מקום מוצף באור נרות
שלחשיכה אין כניסה לנשמות
אפילו בעת שעיניי עצומות
שאראה רק האור שממך נובע
ואתעטף בך לנצח.
11/11/02 ©
