|
מביטה בה איך שהיא מעריצה אותו
ניצוץ עיניה גדל כשהוא מחייך
גם עכשיו, כשחולשותיו שולטות בו
בעיניה הוא החזק מכולם
היא לא נכנעת לזמן שחולף
נרדמת וקמה בקצב נשימותיו
אם רק יכלה היא
אם רק יכלה
הייתה מתחלפת איתו
מלטפת עורו שאיבד מגע
איבריו המתפרקים בצללית הקיר
מלטפת רוחו שתמה מזמן
והיא מחייכת בשבילו
היא שואלת אם רע לו
בקול חלש
תשובתו משתקפת בעיניו
ידיה ירעדו רק כשיירדם
וראשה יתחכך בחזהו
היא נושכת שפתיים
ידה מחליקה בשיערו
ולא תאמר קושי
או חולשות אדם
מציצה בין החושך לבין הפחד
ורואה אותה שומרת עליו
כלביאה את גוריה
לו רק יכולתי לחבק אותה
לו רק יכולתי
והמוות יפרוש כנפיו.
|
|
|
הר הבית-
בידיהם. קבר
יוסף- בידיהם.
השטחים-
בידיהם.
צרפת- בידיהם.
הליגה הערבית-
בידיהם.
בלגיה ודנמרק-
בידיהם.
הנשק- בידיהם.
המוסריות-
בידיהם.
אז מה הם שמים
בכיסים?
המפלגה
הפרוגרסיבית. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.