על מה הם מדברים?

על מה מדברים בני האדם, על מה הם מדברים?
על אש בבוקר? על כוכבים באמצע היום?
על הנפש שלא חדלה לכמוה? (בין בלילה, בין ביום).
על מה הם מדברים, מדברים ומדברים ושחים וגורסים?
על עניינים מעניינים שונים,
שאינם מעלים ואינם מורידים:
"מה היא קנתה אתמול?" ו"כמה עולה שק סוכר בבייג'ין?"
ומה אמר ההוא, שסיפר שאמרו לו, ההם עליו".

על מה הם מדברים?
על הוויות השמיים ודרכי הכוכבים?
על מסתרי היקום ופשר החיים?

לא! על עניינים פעוטים, שאינם מעלים ואינם מורידים,
שאינם משנים ואינם מזיזים.
רק מאגדים את הסטאטוס קוו - בחוטים,
בקורים שהם טווים, קורי שינה דקים.
קורי שינה לנרדמים,
לישנים שנת ישרים.
שנת ישרים באמצע החיים.

אנשים שרים

אנשים שרים, אנשים רוקדים,
מבלים, מעבירים ימיהם בנעימים.
רוקדים ושרים, מסתחררים במחול החיים,
נסחפים בתאוות המאכל, המשקה והסטוץ,
הולכים לאיבוד בהנאה של הרגע,
בלהט השכרון של מנעמי החיים.

העין רוצה לגמוע, היד לחפון את כל הכיף,
הלב - לפעום את כל הקצבים,
העיקר לא לדעת.
לא לדעת את האמת הקשה,
לא להבחין; בחומת הניכור המתגבהת,
בשחיקה הזוחלת,
במתח הגואה, במוטיבציה המתדלדלת,
במחוגי הזמן הרצים,
בילדותנו,
שכה רוצה עדיין להיות ולגעת בשמיים.

לא רוצים להקיץ לאור הבוהק, הקשה, של המציאות.
להניח לערפול המתוק,
לקסם המתמשך, של:
הסרט הבא,
השיר הזה,
הסטוץ שעוד יבוא -
לעגל את הזוויות החדות והפוצעות של האמת,
להאפיל בצעיף של שינה וחלומות-
על כל הריקנות, האבסורד והאימה.
שוב לשקוע,
שוב להניח לקסם התענוג את הממלכה והממשל,
להתמכר לו, להתמכר,
ולא לחדול עוד לעולם.