[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








דרך עיני ההולכים למות נראים החיים אחרת;
יקרי ערך כצמיד שאבד.
כחיבוק לצולל בבדידות.
כברכה למקולל.

כטובלים בים של שפע - אנו נדמים להם,
והם, מנופפים ידיים עצובות,
ידיים בעוית,
מאחורי זגוגית אטומה, חד כיוונית,
רואים ואינם נראים,
מנופפים נואשות, וקולם לא נשמע.

והשקועים בחיים אינם יודעים, אינם מנחשים,
את הפרידה הנואשת המתרחשת עכשיו סביבם;
למעלה, למטה, לפנים, מאחור, בצדדים ובכל הכיוונים.

ההולכים למות מנסים כל העת למשוך תשומת לב.
ואנו חולפים דרכם מבלי דעת,
מתרוצצים בבולמוס אדיר,
שואגים את השאגה האדירה של החיים.

איננו שומעים, איננו רואים,
איננו חשים כלל שמולנו,
כן, מולנו ממש,
בני אדם הולכים,
בני אדם נמוגים וגזים.
ואנו כלל לא יודעים.
חרשים מהמולת החיים.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
מה שמשותף
לרבין, קוטאותי
וענת אלימלך, זה
שהם הפכו
לכוכבים אמיתיים
רק בזכות מותם.





פרופ' ירמיהו בן
יהודה, ראליסט
וכותב צוואה.


תרומה לבמה




בבמה מאז 31/3/03 2:03
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
גבריאל בן יהודה

© 1998-2022 זכויות שמורות לבמה חדשה