04:36

החלטתי. לא אסע לניו-יורק.

סיגריה שהוצתה ואין לדעת את מיקומה
בשרשרת  
קוביות קרח, טבולות וויסקי זול,
משקשקות לעייפה
קולו הצרוד של פסנתרן הג'אז
והברמן, חייכני,
מחר, תבוא גם מחר,

גם אני ידעתי פעם לזייף בדידות.


18:23

האביב שבצבץ לו בינות לחזאים
מותיר אותי מבולבל.
אני תוהה מה לענות
כשהיא תביט בי ותשאל
אולי אציע, ישירות, אספרסו שוקולד לבן
קפה הפוך גבינה פירורים
במקום זה אני נכנע להרגל
ועונה שאין לי נשק

עוד מעט אנהיג עצמי הביתה
בדרך שוב יפרשו את החיים