תמרי / ערב שיגרתי |
עוד סיגריה, ועוד נס על חלב, וכבר מזמינים צ'יפס וכל-כך בא לך
עליו.
זאת החלטה של רגע, בטבעיות, והוא יושב מולך מחייך ולא אומר
כלום.
וכבר נמאס, נמאס לך מזה, אתם כל-כך ביחד ואת מרגישה כל-כך לבד
ואין כלום מה לעשות, נשבר לך ואת שוב בוכה.
"איפה את ילדה?" הוא אומר לך "אל תעלמי לי יותר ככה, הא?"
ויש רוח וקר לך, והגלים מתנפצים אל החוף, סוחפים איתם את כל
הרגש ומשאירים אותך לבכות. לבכות עליו, לבכות איתו, לבכות
בגללו, את כבר לא יודעת ורק אלוהים יכול לעזור לך, או שבעצם,
גם הוא כבר לא.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|