|
היא גורמת לי להיות שקועה בהזיות
בעולם אפלולי ,מלא תקווה
גורמת לי לרצות חום ואהבה
היא בוערת בלהבה
באש חמה ואדומה
עוטפת אותי בעננה לבנה וגדולה
חונקת את גרוני
גורמת לי להזיל דמעה
גורמת לי לרצות אותך |
|
|
תחשוב על זה.
אתה קורא עכשיו
את מה שאני כותב
עכשיו.
ובכל זאת, שני
העכשווים האלה
הם אינם אותו
עכשיו.
מה זה, אם לא
פרדוקס?
ץ סופית, לא חכם
ולא נעליים, סתם
משועמם. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.