במקום די קטן במרכז הביצים
שם חיים בנחת יצורים מרוצים
וביניהם חי יצור לא גדול במיוחד
אשר תמיד חי מהפה אל היד
בין מיליון יריבים שם בתוך הביצה
הוא יושב לו בשקט מחכה לפריצה
כי כולם יודעים , הרי זה חוק
שסופו של כל זרע - להפוך לתינוק

והנה בליל חורף גשום וסוער
נשמעה סערה :"הוא חודר , הוא חודר"
הניילון הוסר וכולם בהיכון
לרגע החשוב בחייו של זרעון
האם הוא עובר דירה לשנה
או שמא יחזור לחדר ההמתנה
ורון {זהו שמו} גם הוא התלבט
איך בין כל המיליונים רק הוא יתבלט
כי כולם דוחפים ורוצים כמותו
וחלשלוש כמוהו , מה יהיה איתו ?

בלב אמיץ בראש מורם
רון החליט שעכשיו זה הזמן המושלם
בכוחות עליונים הוא פרץ הננס
וכולם התפלאו :"מה פתאום הוא נכנס ?"
והוא כבר בפנים ומרגיש מאושר
מתקשה לעכל איך על כולם גבר
מבין שהצליח לא רק בגלל כוח
{ממוסר ההשכל כדאי לכם לשכוח}
כי גם הרצון לא שיחק פה תפקיד
פשוט ביולוגיה , אין מה להגיד

רון כבר גדול , ממש אדם מבוגר
וכל יום גשום הוא יושב ונזכר
מחכה עם הניילון בארגז מגולגל
שמישהיא תגיע וייסגר מעגל...