המכתב הזה נכתב לבנאדם שאני הכי מכבדת והכי מעריצה בכל העולם!
אני כותבת לך את המכתב הזה כי אני רוצה שתדע.
אני אוהבת אותך,
אני כל כך גאה בך, על מי שאתה...
היית על סף תהום וחשבתי שזה כבר אבוד.
תמיד אני נזכרת ברגעים היפים שלנו ואלה זיכרנות שלא ישכחו אף
פעם.
אני כל כך מכבדת אותך ואני מקווה שאתה יודע, כבר חצי שנה שאני
מרגישה שלווה מסויימת בתוכי שהצלחת לעבור את זה, אני חייבת
להודות שהייתי צריכה את המנוחה הזאת, אחרי הדאגה האין סופית
שהיתה לי אליך מאז שגיליתי.
פחדתי שלא תצא מזה, ובמקום כלשהו איבדתי תקווה, אבל אתה הוכחת
אחרת ונלחמת על חייך, כי כבר אמרו לך שאם זה ימשך הסוף יהיה
מר.
אני מניחה שבאותו רגע חשבת גם עליי בין כל שאר המחשבות ואני
שמחה שקיבלת את ההחלטה לשנות את הדברים, כי כבר הבנת שמעשייך
היו שטות של ממש. לא היית זקוק לזה, אתה בן אדם בוגר. רק חבל
שלא חשבת קודם על התוצאות ואני שמחה שסוף סוף הבנת, שאם הרצון
מספיק חזק, אז יש יכולת להתגבר על הקשיים והטעויות.
המחשבה עליך מחזקת אותי ונותנת לי סיבה להמשיך לחייך, אתה
הדוגמא הברורה לכך שבנאדם יכול להשתנות למרות הכל...
רק שתדע - אני יודעת כמה זה היה קשה, אבל המטרה הושגה, ניצחת
במלחמה שלך ובעצם אתה מנצח בה כל יום מחדש ועכשיו אתה גיבור,
הגיבור שלי,
אבא שלי! |