שוקי מאבטח את ה'אר-קפה' בהרצליה וסטרוליק בא לבקר אותו.
שוקי: "(צועק) מה קורה גבר? עדיין אימפוטנט?(צוחק)"
סטרוליק: "היי, תפסיק עם השטויות האלה. מה אמרת בטלפון? אולי
תמות היום?"
ש: "כן, אמרתי שאולי אני מתפוצץ היום"
ס: "רגע, אבל קבענו לסנוקר היום"
ש: "טוב, לא בטוח שאני מתפוצץ היום. אתה מבין, בא לפה אתמול
איזה שאהיד-וונאבי, ואמרתי לו שאני יכול לשלוף את האקדח כל כך
מהר שהוא לא יספיק לצעוק 'לא, אני בכלל לא מחבל!'. אז הוא טען
שהוא בכלל לא מחבל, אבל אם הוא היה רוצה הוא היה יכול להרים את
כל הבית קפה הזה. יש לו בן דוד מחבל שלימד אותו טריקים"
ס: "אז מן הסתם התערבתם ש..."
ש: "התערבנו שהוא ינסה להפתיע אותי השבוע. אם הוא יצליח הוא
מפוצץ את הבית קפה, שזה בסדר כי גם ככה כבר נמאס לי לראות את
אותם פרצופים כל יום. אם הם ימותו לפחות יבואו יאפים חדשים
ויהיה פה תור מאנשים חדשים"
ס: "כן, כמעט כל פעם שאני בא זה אותם פרצופים בתור. כמו אנשים
שכשיגידו להם שהתפנה מקום בפנים הם יגידו 'לא תודה, נוח לי
בתור הזה'"
ש: "אם הוא לא מצליח, הוא נותן לי לנשוך לו את הביצים"
ס: "מגניב!"
ש: "כן, הא? והוא אפילו לא יתבע אותי"
ס: "וואלה. כשאמרת לי שאתה הולך להתפוצץ חשבתי 'בואנה השוקי
הזה לוקח את הנטייה השמאלנית שלו קיבינימט' אבל עכשיו נרגעתי"
ש: "היי, באמת הייתי פעיל בתוך 'חד"ש' די הרבה זמן"
ס: "היית פעיל בתוך הפעילות הכוסיות של 'חד"ש' די הרבה זמן"
ש: "היי, הן נתנו מעצמן למדינה ולשוקי. מי אני שאתנגד לקצת
פטריוטיות מעוותת"
ס: "נבל. (מרגיש טפיחה על הגב ומביא מרפק אחורי אינסטינקטיבי
לאף של מישהו. מסתובב לראות מי) היי, הוא ערבי. זה הערבי
שלך?"
ש: "כן, זה הערבי. איזה קטע? תודה סטרוליק, הצלת את החיים
שלי"
ס: "תראה אותו, הוא לבוש טוב. טוקסידו וכל העסק"
ש: "כן, יש לו טעם למחבל הזה"
ס: "הוא לא נראה כמו מישהו שבא לעשות פיגוע"
שוקי עורך על הכביכול שאהיד חיפוש בשיער ומאחורי האוזן.
ש: "גם אין לו שום סוג של חומר נפץ או נשק בשיער או מאחורי
האוזן"
ס: "אולי... אולי הוא סתם בא לשתות משהו"
ש: "קרוב לוודאי, כל יום הוא יושב פה על קפה (סטרוליק מתעצבן).
אבל מה בכלל גרם לך לתת לו מרפק כזה?"
ס: "זה בא לי אינסטינקטיבית. נשרפתי בנקודה שהוא טפח עליה
בגב"
ש: "מה, היית בים?"
ס: "לא. יש לחתול שלי איזה קטע שכשאני לא מאכיל אותו, הוא מנסה
לפגוע בי. לפעמים הוא מפזר קליפות בננה על הרצפה. לפעמים אני
מתעורר עם חבל כרוך סביב הצוואר ואני רואה אותו מתאמץ להדק את
החנק, טוב שהוא חלשלוש"
ש: "והנקודה בגב?"
ס: "הטמבל הזה חשב שהוא יוכל בעזרת קרן שמש ממוקדת לחדור אל
הלב שלי דרך הגב ולשרוף אותו. תאר לעצמך איך זה להתעורר בצרחה
ולראות את החתול שלך עומד על עדן החלון הפתוח, מחזיק בין
הטפרים שלו זכוכית מגדלת עם הבעה חולנית על הפרצוף"
ש: "כמו שלו? (מצביע עם הראש אל הערבי העצבני על הרצפה
שהתעורר)"
ס: "כן, חוץ מהעובדה שלחתול היתה זכוכית מגדלת והערבי הזה משום
מה מחזיק מקלות דינמיט..."