פיסת שמיים, המרוחה לה
בין הקירות
כגוש פלסטלינה הנאחז
בצורתו האקראית
בילד שפיסל אותו.
נשיפותיי קפואות כעננים
היוצאים לדוג בים
השמיים
את מבוקשם.
כוכבים מנצנצים דולקים,
נכבים, לפי
מצוות השקיעה והזריחה
מחפשים אחר החשמל
התמידי, שיזרים להם
הידיים שבהם יוכלו לשחק
בפלסטלינה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.