מביטה אל הרחוב. הנה הוא עובר. נער חלומותיי. רוצה לקרוא לו,
לנופף, לסמן לו שאני כאן, שאין כבר צורך להמשיך בחיפוש. אך
במקום המילים יוצאים אדי קור. האירוניה היא, שאדי הקור הללו,
הם מטאפורה לנשמתי.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|