את משנה אותי
סלע יצוק על שפת ים הייתי...
ואת מגיעה כרוח המלטפת בי
ותוך זמן את מפוררת אותי,
שכבה אחר שכבה מקלפת ממני,
לחול ים דק ועדין הופכת אותי
והסלע, עוד רגע קט, לא יהיה אני.
קרחון באנטארקטיקה הייתי...
ואת ממיסה אותי באהבתך
וגופי המוצק הופך לנוזל, לים הופך
ואת באוניתך שטה על פניי,
חתך עמוק חותכת בגופי
ומאחור- שובל הקצף המשתרר-
זהו כאבי נגרר אחרייך, בגללך.
טורף הייתי...
שובע לעולם לא ידעתי,
כל טרף בלסתות חזקות אחזתי
ללא לעיסה בלעתי-
בקושי עיכלתי.
ריח הבשר תמיד מגרה-
מיציי פועלים ולטרף אני משחר
אך באהבה, מטורף לצמחוני אני הופך
ואת ריחות הבשר קצת דוחה.
פרפר הייתי...
מפרח לפרח בקלילות התעופפתי
את הצוף ברעב ינקתי,
כל פרח חיש-קל שכחתי
ומיד לפרח הבא עברתי,
אך כאשר אלייך הגעתי
הניחוח שוכרני,
לידך נשארתי,
במו-ידיי כנפיי קיצצתי
ויותר לא עפתי.
לווין הייתי...
בנוי להרבה מסעות
בכל רחבי הגלקסיות
וכל שילוח עלה יפה
כי במכשיריי הושקע הרבה,
אך שם בחלל- את,
המטאור- בי פגעת!
את כל מערכותיי שיתקת
ובמרחביי חללך אני שט.
11/1/02 ©
