[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








היה לו ריח של ילדות. ריח כזה של אבקת כביסה וגם מיץ פטל.
אהבתי אותו. ידעתי שהוא בא עוד לפני שראיתי אותו. תמיד היתה
נשברת איזו כוס או צלחת לפני שהוא היה נכנס. אהבתי אותו. הוא
הצחיק אותי. הוא אסף מחזיקי מפתחות. היו לו המון מחזיקים. פעם
שקלנו אותם ונראה לי שזה היה איזה 60 ק"ג. אהבתי אותו. הוא ידע
להחזיק אותי. לפעמים הוא היה נעלם אבל תמיד היה חוזר אליי.
שנאתי אותו כשהוא היה עקשן. לפעמים הוא גרם לי להרגיש כמו ילדה
קטנה. לפעמים זה היה טוב. היתה לו אמירה קבועה כזאת: "עד
החתונה זה יעבור". הוא היה משאיר אותי עם הרגשה של חמוץ בפה.
כל כך שנאתי אותו, ואהבתי אפילו יותר. פעם מישהו אמר לי שאני
מחזיקה חזק מידי, שאני צריכה להרפות ולשחרר. אהבתי אותו...
שאני צריכה לתת לו ללכת. ואהבתי אותו. אהבתי איך שהוא ליטף לי
את הפנים. ריח הפטל דיגדג לי את האף. והיה ערב קצת אפור, והיה
ברדיו שיר ישן ואני רק חיכיתי שאיזו צלחת תישבר או כוס אבל
כלום. וצחקתי מול המראה וחייכתי בכח. והלכתי לישון. וקמתי
ובדקתי שיש צלחות במזווה. ואהבתי אותו. וחזרתי לישון. וכיבסתי
את כל הבגדים שלי באבקה שלו. וכשנגמרו הבגדים מילאתי אמבטיה
ושמתי קצת אבקת כביסה. וחזרתי לישון. עד שהוא יחזור. הוא תמיד
חוזר.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אם לצעוק זה
לכעוס, אז ללחוש
זה לאהוב?
במה מרכזית-
המקום בו האי
ודאות חוגגת


תרומה לבמה




בבמה מאז 30/3/03 12:18
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אלה ברונשטיין

© 1998-2021 זכויות שמורות לבמה חדשה