האם יגיע אי פעם היום המיוחל בו יקום ויעלה חיוך על פני איש
ואישה, ילד וילדה, היום בו נסתכל כולנו, קדימה אל עבר העתיד
ומראה עינינו יצבע ורוד? היום בו אוכל לומר בבטחה כי ילדי
שאביא בבוא היום, יוכלו לשחק בחוץ, בעוד שלבי חסר כל דאגה?

האם יגיעו ימי שלום, ביטחון ואהבה?
האם נחיה בעתיד כמו באגדות של היה- היה?
האם איש רעהו יאהב?
האם זוהי הפעם האחרונה בה נדע את המילה קרב?
האם הרצון באמת ינצח כבפתגם?


האם כך?

אם אכן- כך הריני מייחלת לחוות לפחות את ההתחלה כל כך!