|
ועכשיו זה ריקוד העצב שלנו
בצעדים מחושבים רומסים שבבים של אהבה
פעמיים לימין ואז סיבוב ועצירה
וחוזרים חלילה נסחפים ואז שתיקה
ועכשיו זה ריקוד העצב שלנו
אני בפנים חתומות ואת מחייכת כנסיכה
חגים סביב אורה הנמוג של אשליה
ופתאום נופלים וקמים כאילו לא היה
ועכשיו זה ריקוד העצב שלנו
וברקע מנגינה רחוקה שכמעט נשכחה
משהו כואב וזה לא הלב
כי הלב שוכב מזמן על הריצפה
ועכשיו זה ריקוד העצב שלנו
אני מזייף בצעדיי ושוב את מובילה
בוואלס ניצחי יד ביד איש ואישה
וחוזרים חלילה ונסחפים ואז עוד שתיקה
ועכשיו זה ריקוד העצב שלנו. |
|
|
גבר זה כמו פצצת
אטום, מיותר,
טיפשי, מזיק ועם
המון שואו.
בוליביה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.