ללכת בלילה, בחושך בדממה
ללכת מבלי לדעת את הדרך חזרה
לפסוע בשקט, בלי להגיד מילה
להרעיף מבטים על כל הסביבה.
לשמור מקדימה, מצדדי, מאחורי
שלא יפתיעוני רוחות מבקרי,
של הלילה השקט השוצף והגועש
של אותה נשמה המבקשת להתממש.

אותה סערה המתחוללת בתוכי,
בעקבותיה, לא אוכל לפלס דרכי
אל עבר אותה נקודה נפלאה
של שקט עצמי, מנוחה, רגיעה.

אחמוד אותך עד אין סוף, נשמתי השחורה
שכן בשבילי את הינך -מבלי לדעת- כמו תרופה בשעת צרה
הראי לי נא את דרכי, מבין השבילים
הראי לי שחושך אינו רק למבקרים.

נשמתי השחורה, אהובתי, מחמדתי
חבקיני חזק, אנא, חבקיני אותי
ולכי עמי יד ביד אל עבר הדממה,
שאותה אפלה מכילה אותה.

נשמה שחורה, נשמה אפלה
נשמה שרק גופי מסוגל להכילה,
עזרי לי לעבור את פרק החשכה
שגופי - מכיל אותה.